Web Documents
Files
Manage
Powered by ClearMash Solutions Ltd -
אודות
English
תמלול
פרטים נוספים

מס' סימוכין 10190

שמחה ניזרי

עלתה ממרוקו, מיסור

שנת לידה 1938

שימחה נולדה בשנת 1938 במיסור שבמרוקו, ולידתה  הייתה שמחה גדולה. שני הבנים הראשונים שנולדו להוריה נפטרו כתינוקות, ואחר כך לאימה הפלות רבות. פעם הזדמן למיסור הרב יצחק אבוחצירא הצעיר (הבאבא חאקי) ובירך את הוריה שייוולדו להם ילדים. זמן קצר אחר כך נולדה שימחה, ולאחריה עוד שתי בנות.

שימחה זוכרת את הדיבורים על עליה לארץ, וכיצד הייתה אוספת כסף בקופה של הקרן הקיימת למען בניין הארץ, אבל ההורים לא עלו עדיין בגלל שבארץ עודדו בעיקר עליה של נערים צעירים, וכן בגלל המכתבים של הקרובים שכבר עלו שסיפרו על הקושי הגדול להסתדר ולהתפרנס.

בשנות ביה"ס הראשונות למדה שימחה בבית ספר מעורב של מוסלמים, נוצרים ויהודים. רק כעבור כמה שנים נפתח בית ספר של אליאנס ושימחה עברה ללמוד שם, עד שהפסיקה ללמוד בשל חתונתה. הבנות היו מתחתנות מוקדם מאד, ואת השידוך עשו ההורים. כשהייתה בת 15 הודיעו לה שהיא מתחתנת, וכך היה. את החתן היא הכירה היטב. היה זה אפרים ניזרי, בן השכנים. בתחילה הם גרו אצל ההורים, ואחר כך החליטו לעבור לעיר הגדולה פס, שם מצא אפרים פרנסה טובה יותר במסחר. בפס הם גידלו ארבעה ילדים, ותמיד רצו לעלות ארצה, אך התעכבו בשל התנגדות ההורים משני הצדדים.

לבסוף, בשנת 1964, הם עלו יחד כמשפחה מורחבת וגדולה, עם ההורים וחלק מן האחים - למעלה מ30 איש. ההורים הגיעו לפס, ומשם הוסעו כולם (בקבוצות קטנות)בחשאי בשתיים בלילה אל קזבלנקה. בחמש בבוקר הם כבר היו על  האוניה בדרכם לארץ. בנמל חיפה חיכו להם הגיס ואחד האחים. כשפקיד העליה ייעד אותם למגורים במצפה רמון, סימנו להם הגיס והאח שלא יסכימו. אביה של שימחה, אברהם בן חמו, שהיה מנהיג החבורה הודיע לפקידים שהם הגיעו על מנת לגור בירושלים. אם לא ירושלים, אז חזרה למרוקו או לים. החבורה התיישבה בנמל ולא זזה... כך נמשך המשא ומתן עד הערב. בערב אמרו נציגי הסוכנות שיש שיכונים בירושלים, אך הם יהיו מוכנים רק בעוד חודש ימים. הגיס אמר שזה בסדר. כולם יבואו אליו הביתה עד אז, וכך אמנם עשו. כעבור חודש הם קיבלו שיכון בשכונת 'שמואל הנביא', שהייתה שכונת גבול עם הירדנים.

בארץ נולדו להם עוד חמישה ילדים. אפרים עבד מבוקר עד לילה כחשמלאי לפרנסת המשפחה, ושימחה גידלה את המשפחה.

 

שמחה נזרי

מראיינ/ת -
אורך הסרטון:
00:58:09
תאריך הצילום:
01/01/1
מקום:
Misour
,
Morocco
פלייליסט (0)
00:00:00

סיפורי חיים נוספים:

חיפוש

מס' סימוכין 10190

שמחה ניזרי

עלתה ממרוקו, מיסור

שנת לידה 1938

שימחה נולדה בשנת 1938 במיסור שבמרוקו, ולידתה  הייתה שמחה גדולה. שני הבנים הראשונים שנולדו להוריה נפטרו כתינוקות, ואחר כך לאימה הפלות רבות. פעם הזדמן למיסור הרב יצחק אבוחצירא הצעיר (הבאבא חאקי) ובירך את הוריה שייוולדו להם ילדים. זמן קצר אחר כך נולדה שימחה, ולאחריה עוד שתי בנות.

שימחה זוכרת את הדיבורים על עליה לארץ, וכיצד הייתה אוספת כסף בקופה של הקרן הקיימת למען בניין הארץ, אבל ההורים לא עלו עדיין בגלל שבארץ עודדו בעיקר עליה של נערים צעירים, וכן בגלל המכתבים של הקרובים שכבר עלו שסיפרו על הקושי הגדול להסתדר ולהתפרנס.

בשנות ביה"ס הראשונות למדה שימחה בבית ספר מעורב של מוסלמים, נוצרים ויהודים. רק כעבור כמה שנים נפתח בית ספר של אליאנס ושימחה עברה ללמוד שם, עד שהפסיקה ללמוד בשל חתונתה. הבנות היו מתחתנות מוקדם מאד, ואת השידוך עשו ההורים. כשהייתה בת 15 הודיעו לה שהיא מתחתנת, וכך היה. את החתן היא הכירה היטב. היה זה אפרים ניזרי, בן השכנים. בתחילה הם גרו אצל ההורים, ואחר כך החליטו לעבור לעיר הגדולה פס, שם מצא אפרים פרנסה טובה יותר במסחר. בפס הם גידלו ארבעה ילדים, ותמיד רצו לעלות ארצה, אך התעכבו בשל התנגדות ההורים משני הצדדים.

לבסוף, בשנת 1964, הם עלו יחד כמשפחה מורחבת וגדולה, עם ההורים וחלק מן האחים - למעלה מ30 איש. ההורים הגיעו לפס, ומשם הוסעו כולם (בקבוצות קטנות)בחשאי בשתיים בלילה אל קזבלנקה. בחמש בבוקר הם כבר היו על  האוניה בדרכם לארץ. בנמל חיפה חיכו להם הגיס ואחד האחים. כשפקיד העליה ייעד אותם למגורים במצפה רמון, סימנו להם הגיס והאח שלא יסכימו. אביה של שימחה, אברהם בן חמו, שהיה מנהיג החבורה הודיע לפקידים שהם הגיעו על מנת לגור בירושלים. אם לא ירושלים, אז חזרה למרוקו או לים. החבורה התיישבה בנמל ולא זזה... כך נמשך המשא ומתן עד הערב. בערב אמרו נציגי הסוכנות שיש שיכונים בירושלים, אך הם יהיו מוכנים רק בעוד חודש ימים. הגיס אמר שזה בסדר. כולם יבואו אליו הביתה עד אז, וכך אמנם עשו. כעבור חודש הם קיבלו שיכון בשכונת 'שמואל הנביא', שהייתה שכונת גבול עם הירדנים.

בארץ נולדו להם עוד חמישה ילדים. אפרים עבד מבוקר עד לילה כחשמלאי לפרנסת המשפחה, ושימחה גידלה את המשפחה.

 

שמחה נזרי
Misour
Morocco
סיפורי חיים נוספים: