Web Documents
Files
Manage
Powered by ClearMash Solutions Ltd -
About
עברית
Transcription
Additional information
The transcription will soon be available
00:00:01

ברכה בצלאל.

יש לך עוד שם, היה לך עוד שם?

-לא.

מתי נולדת ואיפה?

20.8.44, אפגניסטן, בעיר הראת.

העיר השנייה בגודלה,

שהיא לא בירת אפגניסטן,

אלא קאבול היא בירת אפגניסטן.

אז את היום בת שבעים ו...?

-74.

00:00:31

איך קוראים להורים שלך?

אבא, הרב יהודה הכהן,

ואמא שרה כהן.

ואיפה הם נולדו?

-גם בהראת.

וסבא וסבתא את זוכרת?

כולם (נולדו) בהראת,

יוסף כהן ורבקה כהן.

מי הם? הסבא והסבתא?

-כן.

ההורים של מי?

-של אמא שלי.

ושל אבא שלי זה מרדכי

כהן ושרה כהן.

00:01:00

את זוכרת או יודעת

מה הסבא והסבתא עשו?

הם בעיקר כולם היו במסחר.

ואבא שלי הוא היה מלמד גמרא.

ומתעסק עם יבוא וייצוא של

פיסטוק חלבי לאפגניסטן.

והסבתא?

סבתות לא עבדו.

הייתה בבית? עקרת בית?

-כן.

עקרות בית.

גם אמא?

-גם אמא.

ומה אבא שלך עשה?

00:01:29

אבא שלי היה סוחר פיסטוק חלבי,

-הוא היה סוחר,

ונסע לרוסיה, נסע לכל

האיזור שם בכדי להתפרנס.

את יודעת מתי הם התחתנו, בת

כמה אמא הייתה כשהתחתנה?

אמא התחתנה בת 14,

-כן,

אבא כנראה היה בן 18,

איפה הם נפגשו, איפה הם הכירו?

באפגניסטן הם... אבא...

זה הכל שידוך שם,

00:01:59

באים, משדכים, מראים את הבחורה...

ואת יודעת מה שם האמא

היה, לפני שהיא התחתנה?

שרה, רק שרה.

-שם משפחה?

כהן גם.

-כהן.

אז אמא, את אומרת שגם אמא

וגם סבתא היו עקרות בית?

איזה מלאכות את זוכרת שהיו בבית?

-לברר אורז.

00:02:24

לבשל, לטאטא את החצר, לטפל בתינוקות,

לטפל ביולדות, כי כולן ילדו בבית.

ואמא שלי הייתה הדומיננטית.

אבא היה שקט, מלמד גמרא,

וכל הראש שלו היה בספרי תורה, כל

החיים שלו הוא החזיק רק ספרים ביד.

איפה הוא לימד?

-באפגניסטן.

00:02:53

בבית?

-במדרש, בבית מדרש.

הוא היה גם שוחט.

ואחים, אחיות שלך? כמה ילדים אתם?

היינו ארבע אחיות ושני אחים.

-ואיפה את בסדר?

האחרונה, ונשארתי אחרונה,

כולם נפטרו כבר.

מה את זוכרת, כלומר אמא היא

זו שבעצם דאגה לחינוך שלכם?

את אומרת שהיא הייתה הדומיננטית.

00:03:21

אמא החליטה בשביל כולם, גם לכלות

וגם לחתנים, לכולם מה לעשות.

יש לך ככה משהו משהו פיקנטי לספר, משהו איזה

סיפור, החלטה מאוד משמעותית שאמא החליטה?

אמא החליטה ש... באפגניסטן,

הרי כולם היו מתחתנים משפחות,

זה יש לו בן, מדביקים

לבת, הבת זה,

00:03:45

היא בשום אופן לא הסכימה

שיתחתנו בתוך המשפחה.

למרות שכל הזמן באו, ואחים שלי היו יפים,

לא היו גברים כאלה יפים, אתם לא ראיתם,

עם עיניים כחולות, שיער שחור, גבוהים,

לבנים בפנים, היו דומים יותר לרוסים.

אנחנו בכלל שם דומים יותר

לרוסים, אין שם שחורים.

בואי תספרי לי קודם אולי על

הבית, מה את זוכרת מהבית?

00:04:13

איך נראה הבית שלכם,

באיזה שכונה הוא היה?

כל השכונה... זו הייתה שכונה יהודית,

כל היהודים גרו באותה שכונה.

חתונה היה? אז כולם... כי אנחנו רק 12

אלף איש, לא יותר, באפגניסטן יהודים,

והם חיו מאוד יפה.

בחצרות מפוארים, בבוסתנים שהיה

להם, הם היו יוצאים בקיץ לבוסתנים.

00:04:41

והאמא, כשהיה, היו חתונות,

אז היו מביאים מבשלות הביתה,

עד המשקה החריף שגם אותו

היו עושים בבית לחתונה.

מי התחתן בעצם, האחיות

שלך התחתנו שם?

האחיות שלי כולן התחתנו שם.

רק אני התחתנתי, אני הגעתי לפה,

גם אני התחתנתי בת 17 וחצי,

מהר מאוד,

-גם אחיותיך התחתנו צעירות?

00:05:10

כן.

-יותר צעירות ממך.

אסור היה אחרי 17 וחצי, הן היו

כבר רווקות, "רווקות זקנות".

ואיפה הן גרו, גרתם כולם ביחד?

לא כולם, אנחנו כן, האחים שלי

והכלות וזה אירגנו בתוך חצר אחת,

שהיו שם 8 יחידות דיור.

האח מתחתן מקבל את הדירה למעלה,

האח השני מקבל את הדירה השנייה,

00:05:38

והבנות הולכות לבית של

החתן, הן לא נשארות שם.

והיו לידכם עוד יהודים, היהודים

חיו באותו איזור, באותה שכונה?

באותה שכונה, כן, כל

השכונה היו שכונת יהודים.

האטליז והבתים, והבתי כנסת,

4 בתי כנסת מפוארים היו,

00:06:02

ולמשל לאבא שלי היה בוסתן

שרק בסרטים רואים דבר כזה,

הוא היה לוקח את

החברים, כל מי שרצה,

יהדות אפגניסטן, ביום שבת

היו עושים צעדה ברגל,

זה היו איזה... מפה עד רמת

גן, איזה עשרה קילומטר,

עם הילדים הקטנים, עם הזקנים, כולם

הולכים ברגל לבוסתן, כל היום שם להנות.

הם היו משפחה, הייתם משפחה דתית?

00:06:30

משפחה דתית, רוב האפגנים

הם חרדים, לא דתית, חרדים,

אבל אצל אמא שלי, היא הייתה בכלל...

מה זה ליברלית ש...

למשל לאישה אסור היה לרקוד בחתונות, אבל

אחותי כן רקדה, והיא לא אמרה לה כלום.

איך בכלל נראו החגים

אצלכם, החגים, השבתות?

00:06:57

אני עשיתי תערוכה בירושלים, על

החגים ועל הכלות, ועל איך התלבשו,

ואם יהיה לך זמן, אני אביא

לך ספר, תראי שצילמנו גם.

החתונות היו מפוארות, החצר כמובן התפנתה ל...

לא היו אולמות, לא היו הולכים לאולם להתחתן.

00:07:23

מזמינים איזה 300-400

איש, מביאים מבשלת,

מבשלת איזה כבש שנכנס

כולו לתוך סיר,

עם המון אורז, המון צימוקים,

המון צנוברים, המון שקדים.

וזה היה אורז שהיה מריח עד ה...

וכמובן העניים, לא היו הרבה עניים שם.

00:07:49

זאת אומרת העניים שלא עבדו, לא

היה להם עבודה, ולא רצו ללמוד,

אבל הקהילה החזיקה אותם,

בלילות חתונה הם היו באים,

לוקחים מגשי אוכל הביתה.

חוץ מהאוכל הזה שאת מספרת, הבשר והאורז,

איזה עוד מאכלים את זוכרת שאמא הכינה, סבתא?

אנחנו, המאכלים שלנו

בעיקר פירות יבשים.

00:08:14

למשל יש לנו חמין של פירות יבשים, שאני

עשיתי את זה לבעלה של רות סירקיס.

וגם היה לי תכנית שעשיתי עם

רבקה מיכאלי ומשה טימור,

ארוחות, "מאכלי עדות".

וכמובן את יודעת, כל אוכל

שמבשלים, צריך שיהיה תמרים בפנים,

צימוקים,

-למה בעצם?

00:08:44

כי זה טעם מיוחד, אין עוד

עדה שמבשלת בטעמים האלה.

החתן שלי אומר שהאוכל

שלי זה הכי טעים שיש.

איזה כייף. תגידי ומה, את מספרת על האירועים

האלה, איך הייתם מתנהלים, את למדת?

שם לא, אני באתי בת 7.

-את הגעת בת 7, ועד גיל 7?

עד גיל 7 הייתי בבית,

לימדו אותי א-ב.

00:09:13

בבית.

-שאני אכיר א-ב בבית.

והאחיות שלך, האחים שלך?

האחים שלי כולם ידעו לדבר עברית, יהדות

אפגניסטן כולם יודעים לדבר עברית.

הם למדו?

כן,

-איפה?

בישיבה.

-או.קיי.

יש להם מגיל 3 הם נכנסים

לישיבה, לומדים בישיבה,

יודעים לדבר עברית, ובאו לארץ, הנשים

לא ידעו אבל הגברים ידעו לדבר עברית.

אז איך, מה הנשים דיברו בעצם?

00:09:42

אפגנית.

-אפגנית.

בבית דיברתם אפגנית?

-בבית דיברנו אפגנית.

עברית לא?

-הנשים לא.

גם הגברים לא דיברו, רק

כשלמשל בא אליך גוי,

עובד בתוך הבית, ולא רוצים שהוא ישמע

מה שאת אומרת, אז היו מדברים עברית.

ומבחינת אחרי הלימודים האלה, אחים שלך...

פחות רלוונטי...

אחרי הלימודים הם הלכו

למסחר, לעזור לאבא במסחר.

00:10:09

משחקי ילדות שאת זוכרת,

הייתם משחקים בינכם האחים?

לא האחים... אני הייתי,

אני נולדתי הכי קטנה,

כבר הם היו בני 24, 22 כשאני נולדתי,

הבנות בשכונה, תופרות בובות,

עושים כל מיני, יושבים ביחד הבנות לבד,

בנות 10, מה יכולנו כבר לעשות שם?

00:05:36

לשיר שירים, ובעיקר את יודעת, אצלנו

בבית השירה, והנגינה, היה מקום ראשון.

יש איזה שיר שאת זוכרת?

-כן.

רוצה לשיר רגע?

יש לי קול איום ונורא,

-לא משנה.

יש שיר על כלה, שהאמא בוכה

למה היא יוצאת מביתה.

00:11:04

כי היא נפרדת ממנה, אז היא אומרת לה:

"תלכי לאט, אל תלכי מהר, תלכי לאט".

(שרה)

00:11:29

(שרה)

אצל אבא, יש לחם עם צימוקים,

אבל אצל הבעל, תיזהרי...

יש יד חזקה.

היו לכם, היו מוסלמים בשכונה שלכם?

איך נקראה השכונה?

אנחנו "בזאר עיראק".

00:11:57

רחוב, השכונה עיראקים, למה קראו

לזה "העיראקיים", אני לא יודעת,

אבל המוסלמים התייחסו

מאוד יפה ליהודים.

הדוד שלי היה ראש הקהילה

היהודית, הוא היה נפגש עם המלך,

המלך היה מושיב אותו על ידו והיה אומר:

"אתם רואים נתיניי, זה יהודי".

00:12:25

"שאף אחד לא ירים בחיים שלו יד על

יהודים, כי יהודים הם קדושים",

"ותדעו לכם שאם במדינה שלנו לא יהיו

יהודים, יהיו לנו צרות צרורות פה במדינה".

"הם מביאים את הברכה למדינה",

וזה היה באמת ככה.

איך שהיהודי האחרון יצא מאפגניסטן,

הרוסים נכנסו, הרסו שם הכל,

00:12:53

האמריקאים נכנסו, הרסו את הכל, פשוט

הרסו את המסכנים האלה שלא עשו כלום.

בגלל שבן לאדן ברח לשם, אז בגלל

זה הרגו שם גם נשים וילדים.

אז בתקופה שאתם חייתם

שם לא חוויתם...

יחס...

-לא חווינו שום יחס רע.

לאבא שלי היה שותף

מוסלמי, היה אומר לו...

"יחיא", כי הם לא ידעו להגיד יהודה,

00:13:20

"יחיא"

(אפגנית)

"מה יש לך בפלסטין? אין,

אתה לא יכול לחיות שם".

"70 אתם תחזיקו מעמד לא יותר". עכשיו כל

יום אני פוחדת אם הוא לא אמר את האמת.

המשפחה שלך, את אומרת שהיא הייתה,

אתם הייתם חרדים בעצם, נכון?

כן.

-שמרתם על שבתות וחגים?

שמרו שבתות, חגים, הכל, אבל שרו,

רקדו, לאו דווקא שירי קודש,

00:13:50

שירי אהבה.

-אבל קיימתם את ראש השנה,

ויום כיפור?

-הכל, כל החגים.

כל החגים, אבל בצורה נפלאה ויפה.

היו עושים את זה בצורה מאוד יפה,

הכל כמובן עם אוכל טוב והשירים היפים.

האחים שלי היו שרים, והאחיות

שלי היו שרות שירי אהבה.

תגידי ובפורים, מה היה בפורים?

-בפורים...

00:14:19

הם הדליקו מדורות, בפורים, לא ב...

-מי זה הם?

היהודים באפגניסטן.

-או.קיי.

כל השכונה מדליקה מדורות, ומכינה

דחליל והדחליל הזה זה המן.

ואז שורפים אותו על

האש, ורוקדים מסביב.

בדרך כלל היהודים אהבו להתעלל.

00:14:45

ואת זוכרת תלבושות מיוחדות,

בחגים, בשבתות? מה לבשו?

התלבושות, הבגדים היו

צריכים להיות כמובן קטיפה.

הכל קטיפה.

הבד היה אורגנזה, ועל

האורגנזה היו פרחים של קטיפה.

הם היו לבושים כאלה, ארוך, את רואה את השמלה

שלי? ככה הם היו לבושים שמלות קטיפה.

זה בחגים? וביום יום?

-בחגים,

00:15:14

וביום יום שמלות ככה, רק שלא יהיה צבע אפור.

שיהיה צבעים חיים.

לבית כנסת הייתם הולכים,

או אבא היה הולך?

גם הנשים היו הולכות לבית

כנסת, ובשנת 48 כש...

הכריזו, בן גוריון הכריז על המדינה,

נכנס מחבל לתוך הבית כנסת,

עם סכין שלופה, והוא

הרג 3 נשים בכניסה.

00:15:44

בגלל שהכריזו כאן על המדינה.

תפסו את המחבל, מי תפס?

אחי, כזה גבוה,

החזיק לו את היד, הייתה

לו רצועת עור, עם הסכין,

והובילו אותו עד מרכז העיר, וכל

המוסלמים התנפלו עליו והרגו אותו ממכות.

הוא קיבל עבודת פרך.

אבל את זוכרת שנשים היו הולכות לבית כנסת?

-כן.

00:16:11

הייתה עזרת נשים, הייתה הפרדה?

-כן, וודאי, נשים הולכות לבית כנסת,

גם בשבתות, גם בחגים.

כן, את זוכרת שאמא הייתה הולכת? ואתן הייתן?

-כן, כן.

אמא הייתה הולכת,

ילדות קטנות לא הלכו,

לא נחשבו כל כך משהו.

וחגגו לך, היה בר-

מצווה, בת- מצווה?

בר- מצווה היה, בת- מצווה לא היה.

-ברית מילה?

ברית מילה, חוגגים כמו חתונה.

העיקר שיוולד בן.

00:16:40

זה היה ממש כמו משתה?

-זה הכי חשוב.

כן.

לחגוג...

איפה זה היה מתקיים? זה היה...

-בחצר.

בחצר, בבית.

-חצרות ענקיים,

שמים מלא מלא שטיחים, על

הרצפה פורסים שטיחים,

על השטיחים פורסים מזרנים,

כאלה יפיפיים פרחוניים,

יושבים, ולפני זה, שמים

את המפות על הרצפה.

00:17:05

ואז, הדלי אמצעים שהיו, הם היו

המלצרים, היו מביאים אותם...

אני לא יודעת אם היו נותנים להם משכורת,

אני חושבת שהיו נותנים להם אוכל.

והם היו משרתים את העשירים.

לאירועים ולשמחות,

המוסלמים היו מוזמנים?

כן.

- הייתם ביחסים טובים?

המוסלמים היו מוזמנים, השכנים,

ואם לא אז הם ראו מהגגות.

00:17:35

עכשיו, לקראת החתונה, או לקראת

החגים, המוסלמים החברים,

כמובן הידידים היו מביאים

כבשים, כבשים מתנה,

ארגזים של ענבים ופירות לחג.

התנהגו מאוד יפה אלינו.

תאמיני לי כשאמא שלי הגיעה לפה, היא הגיעה...

לקחו אותה ישר,

00:18:02

להרי הקסטל, שם בדירה פח,

והביאו שטיחים של 6-7 מטר,

בלילה יורד גשם, השטיח

לא נכנס לצריף, מה יהיה?

היא אמרה "אני באתי לארץ ישראל, אני

לא באתי... כאן זה לא ארץ ישראל".

היא עמדה על המשאית,

ולא רצתה לרדת.

כי מה היא ידעה, מה היא חשבה,

-היא חשבה,

או מה סיפרו על ארץ ישראל?

-שהיא מגיעה לארץ ישראל,

00:18:32

אין גניבות פה, אף אחד לא גונב,

אף אחד לא עושה שחיתות כאן.

אין דבר כזה, יהודים לא גונבים.

כן.

במסגרת הקהילתית הזאת,

כמו שאת יודעת או ששמעת,

היה למשל אמונות תפלות? האמינו בעין הרע?

מה את יכולה לספר על זה?

00:18:55

האמונה התפלה שהייתה זה

כשתינוק נכנס לבית של מישהו,

חייבים לשטוף לו את

הפנים כשהוא יוצא.

או מהאדמה לקחת חול

ולמרוח לו על הפנים.

למה?

-אז העין הרע יוצא.

או.קיי, זה לתינוקות.

-זה לתינוקות.

00:19:20

ולכלה כמובן בליל החתונה,

הייתה עומדת הדודה,

ועם מחט וחוט ותופרת לה את

הטול שלה מאחורנית, למה?

כי אם היא תתפור את זה אז ילך

להם מגע אישי טוב בלילה.

זה שמעת מאמא או

שאת זוכרת או מה?

אני זוכרת הכל ואני עקבתי

אחרי כל הדברים האלה במשפחה.

00:19:50

לא, אנחנו אף פעם לא נפלנו על קברי

צדיקים ולא התפללנו לקברי צדיקים.

אנחנו...

-היה מקווה?

מקווה היה, אפילו בחורף המים כפור, קרח,

האישה המסכנה הייתה צריכה להכנס לקרח הזה.

כי הגברים לא וויתרו.

אבל אמרת שאמא שלך הייתה מאוד..

-אמא שלי...

פעם אני זוכרת שנכנסתי

איתה, היה לנו בית מרחץ,

00:20:18

ליהודים היה בית מרחץ ענק, והגויים

היו, את יודעת, מנקים, מסדרים,

באים, משפשפים את הגוף...

ואז הייתה שם אנטישמית אחת בתוך ה... והיא

סגרה את המים, לא נתנה לאנשים להתרחץ,

אמא שלי ניגשה אליה, העיפה

אותה והלכה, פתחה את הברזים.

את יודעת לספר על ארגונים יהודיים

שהיו בעיר שלך, לא דתיים?

00:20:48

שאולי הייתה להם השפעה, כמו...

-לא דתיים לא היו,

אבל היו קבוצה של אנשים

שלא הלכו לבית ספר ללמוד.

מה עשו?

-התרוצצו.

ואז הקהילה לא אהבו אותם.

כשאמרת ש..

-ניסו לחנך אותם,

שילכו לבתי ספר וילמדו,

אז הם היו קצבים,

הלכו לקצביה לעבוד,

הלכו לבית מרחץ לעבוד,

00:21:19

נתנו להם עבודה שיעבדו ויתפרנסו,

אבל ללמוד הם לא למדו.

כשסיפרת על אבא שלך שעסק במסחר,

אז הוא היה הולך למקומות אחרים?

למשך... זמן?

-הרבה זמן.

למשך הרבה זמן? מה את זוכרת?

במשך שנה שלמה,

-כן,

לא ראינו אותו, זאת אומרת אני,

אמא שלי הייתה בהריון עליי,

הוא נסע לרוסיה, היה

נוסע הרבה לרוסיה.

00:21:45

ולהביא סחורה, גם היה

מתעסק עם פרוות.

היה מביא פרוות ומוכר באפגניסטן,

שנה שלמה הוא לא היה.

וככה זה היה כל פעם?

-כמעט כל פעם.

אז בגלל זה שאמא הייתה מאוד דומיננטית בבית,

-אמא הייתה,

כי היא הייתה צריכה לנהל את הבית לבד.

-מטפלת בכלות, בבנים,

היא החליטה מה לעשות בשבילם, הכל.

00:22:11

אבל אחי שכבר סיים את ה...

ישיבה, בגיל 15, 16,

אז הוא התחתן, בגיל 17, הוא התחתן ואז הוא

נסע לקאבול, לעיר הבירה שם, לעשות מסחר.

00:22:33

מי בעצם העלה את הרעיון של לבוא לארץ

ישראל או איך שמעתם על זה, איך זה קרה?

איך שהמדינה הכריזו, הייתה

הגרלה, כולם רצו לבוא,

כולם רצו לבוא לארץ ישראל.

עכשיו היה הרבה שברחו

לאמריקה, הגיעו למילנו.

00:23:00

ואחי שנסע לקאבול וחזר, הוא

גם רצה לנסוע לאמריקה,

אמא שלי אמרה: "לא, אנחנו לא נפרדים,

אנחנו כולנו נוסעים לארץ ישראל".

אמא שלך.

-אמא שלי.

תשמעי כל מילה שהיא

החליטה, אז היא החליטה.

הייתה לכם כבר משפחה בארץ,

היו חברים שכבר הגיעו לארץ?

שתי אחיותיי הן באו לפנינו,

שנה כמעט הן היו לפנינו,

הן התחתנו ובאו לפה.

-מה השמות של אחיותייך?

00:23:30

שושנה חפי, ז"ל, ויעל עזרא, ז"ל.

ואחים?

-אחים יששכר כהן, ז"ל ונפתלי כהן.

עד היום, רוב היהודים פה

בארץ מתגעגעים לאפגניסטן.

למה הם בעצם מתגעגעים?

-לחיים.

החיים היו שם נורא

פשוטים, לא היו מכוניות.

כל בית היה לו סוסים, שם

אמא שלי רכבה על סוסים.

כשאני אומרת לך שהיא הייתה

ג'אדע, היא הייתה ג'אדע.

00:24:00

היא הגיעה ל... חשוב לה מה היא

אומרת בשכונה, לכל השכונה.

אישה רבה עם בעלה, היא

הולכת ועושה שם סדר,

ואוי ואבוי אם מישהו לא מקשיב לה.

מאיפה הסמכות הזאת בעיניך?

-כי אבא שלי היה כזה...

00:24:26

שקט. הוא קורא, הוא לומד, הוא

יודע את כל החוקים של התורה בע"פ,

באים, שואלים אותו, אז

הוא בנחת, וחוץ מזה,

הרבנים שם לא קיבלו

כסף עבור מצווה.

אבא שלי היה עושה "פידיון הבן",

אז היה לוקח אגורה קטנה, שחייבים,

00:24:52

היה הולך לאזכרות, מה הוא לא היה עושה,

שום דבר, אגורה, לא לוקחים כסף.

כלומר, היו פונים אליו במיוחד

כי ידעו שהוא דתי יותר, או מה?

לא.

- למה פנו אליו, למה הוא עשה דווקא

את "פידיון הבן"?

-לא אליו,

היה בכל שכונה כזה רב,

הם כולם היו רבנים שם.

כלומר היה לו ממש תפקיד בשכונה.

-כולם, לא, לא רק הוא.

היו המון רבנים שם, לא רק הוא.

00:25:19

כשבאנו לארץ לא היה לנו, גנבו

את כל הכסף שאבא הביא איתו,

בא איזה נוכל, אמר לו:

"אני אקנה לך חנות",

"תביא את הכסף", אבא שלי...

-מתי? כשהגעתם לארץ?

כן.

ואבא שלי נאיבי, בן אדם, והוא אמר "מה פתאום?

בארץ ישראל גונבים? לא גונבים".

נתן לו את כל הכסף ונעלם הבחור.

אז בואי נחזור באמת לעניין הזה שאת

אומרת שאמא אמרה שעולים לארץ ישראל,

עולים כולנו ביחד.

-וכולם עולים ביחד?

00:25:49

עלינו,

לא הייתה מחשבה אולי לנסוע למקום אחר?

- שום דבר,

היא לא רצתה לשמוע "אמריקה",

היא לא רצתה לשמוע "כלום".

רק לארץ ישראל.

היא חשבה שהיא באה לארץ ישראל,

אז היא מביאה כסף איתה,

כי לנו נתנו להוציא את כל

הרכוש, לא הייתה לנו בעיה,

הבאנו את כל השטיחים,

הבאנו את כל כלי הכסף,

הכל הגענו, אנחנו מגיעים עם כל כלי

הכסף ועם כל השטיחים ונותנים לנו צריף,

שאנחנו לא יכולים להכניס

את הדברים בצריף.

00:26:17

אז בא עורך דין, בן משפחה

ששנים הוא היה בארץ,

אומר: "תנו לי, אני

אקנה מכם את הכל".

אם השטיח היה שווה 400

לירות, הוא קנה את זה ב-100.

אנחנו לא ידענו מה המחיר.

איך הגיע אבל, את אומרת שאחרי הכרזת

המדינה, איך? הגיע אליכם שליח סוכנות?

מי אמר לכם בכלל על ארץ ישראל,

על האפשרות של לעלות?

-אומרים שנפתלי הרץ

00:26:47

פעם הגיע לאפגניסטן,

-כן,

וחילק עפרונות לילדים בבית כנסת.

ואז אמרו לו "או הוא מארץ

ישראל, הוא מארץ ישראל",

ארץ ישראל היה להם משהו קדוש.

אבל היה לכם מאוד טוב, כמו

שאת אומרת, היה מאוד טוב,

למה...

-היה לנו מאוד טוב.

למה אמא בכל זאת החליטה שעוזבים

את הטוב הזה ועולים לארץ ישראל?

כי אחיות שלי הגיעו

גם, הן הגיעו לארץ.

לפניכם?

-כן, לפני כן.

00:27:12

וחוץ מזה, זה היה הכרזת מדינה.

ערב הכרזת המדינה,

אנחנו כל המשפחה הגענו לבוסתן

שלנו, הבוסתן שהיה לנו.

הייתה לנו בריכת שחייה ענקית,

-שם.

שם, והלכנו לחגוג את העצמאות.

הייתה לכם בריכת שחייה?

בריכת שחייה בתוך

הבוסתן, לא בבית.

ובערב אספנו את כל הקהילה,

הגענו לשם, הביאו תזמורת,

00:27:42

ניגנו עד אור הבוקר, והדליקו נרות

ושמו על הבריכה עם צלחות בדיל.

וזה היה מראה משגע.

אף אחד לא הפריע לכם,

המוסלמים לא התקוממו?

-אף אחד,

לא הפריעו?

-אף אחד,

המוסלמים היית נותנת להם אוכל,

הם לא היו עושים שום דבר.

אז כל הצעירים היו שרים:

"משה שרת... (אפגנית)"

00:28:10

משה שרת הצעיר, את כל העולם

הוא משגע על כף היד.

אז ממש עשיתם לכם חגיגה,

בהכרזת המדינה?

-חגיגה של...

הכרזת המדינה.

-של עוד משפחות יהודיות?

כן, של הכרזת המדינה,

ואז הגיע התור,

והדוד שלי היה מחלק את

הדרכונים לבוא לארץ,

00:28:38

ופתאום יום אחד אבא שלי נכנס והוא

אומר: "זכינו, זכינו, זכינו".

אני לא הבנתי במה זכינו

כי הייתי ילדה קטנה.

אז אמא שלי קפצה ורקדה ושמחה,

"יאלה", היו מוציאים את

כל מה שהיה בבית לרחוב,

מוכרים למוסלמים ובאים.

כמה זמן לקח בעצם, או.קיי אז

בואי תספרי לי איך הגעתם?

מכרתם הכל...

-הגענו במשאיות.

כן.

00:29:05

כל הרכוש מתחת, ואנחנו יושבים

על הרכוש, מגיעים עד אסלאמאבאד.

אסלאמאבאד זה לפני משהד,

עשינו שם עצירה, משם בלילה למחרת,

לקחו אותנו באוטובוסים, הגענו למשהד,

איפה שהוא נולד.

00:29:27

והיינו שם 3 שבועות, 4 שבועות,

ושם... לא היו כזה ליברלים כלפי היהודים,

הם לא קיבלו יחס כל כך טוב שם.

ואנחנו חשבנו שאנחנו יוצאים לרחוב,

"יאלה, אנחנו יהודים, מי הם בכלל?".

והזהירו אותנו, אמרו לנו "תהיו

בשקט כאן לא אוהבים יהודים".

אחרי, לקח שבועיים, היינו שם,

לקחו אותנו משם באוטובוסים לטהרן.

00:29:58

בטהרן היינו נדמה לי איזה חודשיים,

וגיסתי ילדה שם בת, בטהרן,

וברגע שהיא ילדה, אנחנו

אצלנו לא היה הילולה,

הילולית, איך אומרים

צילילית שעושים....?

קולולו כזה?

-קולולו.

אנחנו לא ידענו מה זה,

פתאום איך שהיא ילדה,

הפרסיות עשו שם "קולולו" ואמא שלי

התעלפה, חשבה שקרה משהו לכלה שלה.

ומה קרה אחר כך?

00:30:27

ואז הגענו, הביאו

אותנו לארץ ישראל,

היינו ב...

-איך הגעתם?

"שער העלייה"... במטוס.

במטוס. או.קיי.

"שער העלייה", היינו כמה

זמן, מה זה, עומדים בתור,

עומדים בתור לקבל לחם,

עומדים בתור לקבל מים.

לא היה דבר כזה בחיים.

ואז אמא שלי בוכה,

-לאן הגעתם בעצם?

ל"שער העלייה" בעתלית.

-בעתלית.

באוהלים.

00:30:56

ואמא שלי בוכה, מה היא עשתה

לבנים שלה, היא הביאה אותם...

לכאן, הם רצו לנסוע לאמריקה,

והיא לא נתנה להם, בכתה המון.

מה השארתם שם בעצם?

-כלום.

מכרתם את הדברים,

-מכרנו הכל,

מכרתם את הדברים, השארתם את הבית?

-הכל, קיבלנו...

לא, את הבית גם מכרנו.

-גם מכרתם.

כן, הכל מכרנו. אפילו את

השמיכה שבלילה התכסנו מכרנו.

00:31:24

היו יוצאים לרחוב, שידעו

מי מחר- מחרתיים עולה,

כי כל הרכוש שלהם היה ברחוב

והגויים היו באים וקונים.

רבע מחיר, משהו כזה.

או.קיי ואז, את אומרת שהייתם

בעתלית, כמה זמן הייתם בעתלית?

בעתלית היינו בדיוק שבוע,

במעברה היינו שבוע,

האחים שלי הביאו אופניים מאפגניסטן,

00:31:51

ואז יום אחד הם רוכבים על

אופניים ורוצים להגיע לתל אביב,

תל אביב, יש עבודה.

נוסעים בכביש נהריה, לא יודעת איזה

כביש היה ושואלים "איפה זה תל אביב?",

אז אנשים עושים להם ככה...

שהם משוגעים, לא נורמליים.

ואז הגענו, מהכסף שהיה

לנו שכרנו בדמי מפתח,

00:32:19

בשכונת שפירא, שזו הייתה שכונה ה...

מלא מיהודי אפגניסטן.

בכסף שהיה לנו, נתנו לנו דונם אדמה

בצהלה, אבל לא הייתה תחבורה לצהלה,

הכל היה חול פה באיזור,

אז לא הסכמנו לנסוע.

00:32:43

הגענו לשכונת שפירא, כל אחד קיבל חדר,

ושם אחים שלי הלכו לעבוד בבניין.

הם היו באים עם הידיים שלהם ככה,

שורף כל הידיים, ואמא הייתה בוכה.

"מה עשיתי להם".

אני הלכתי לבית ספר, ילדה בת 7 הגעתי,

הכניסו אותי, וברחוב היכו אותי מכות רצח,

00:33:11

כל השכונה, למה?

(כי) הלבישו לי שמלת קטיפה.

מי הולך עם שמלת קטיפה?

חאקי, מכנסיים קצרים, איך

שהייתי יוצאת לרחוב,

כל אחד היה "סוחב" לי בשערות, ואף פעם

לא, אוי ואבוי אם אמא שלי הייתה שומעת,

לא סיפרתי את זה לאמא,

לא סיפרתי לאף אחד.

לא עברו 6 חודשים, שנה, עוד

לא היה, אני למדתי עברית,

00:33:39

ולימדתי את כל ילדי השכונה לקרוא.

קפצתי גם כיתה.

ואבא מה הוא עשה כשהוא הגיע?

אבא הגיע לארץ,

בחגים, הרי אז לא

משחטות, והוא היה שוחט,

כל חג היו עומדים מהבית שלנו עד

סוף הרחוב, מחכים ומביאים...

שומרים, קונים אפרוחים לחג, שוחטים

תרנגולות, הוא לא היה לוקח כסף.

00:34:07

הייתי כועסת עליו, "אבא אין לנו כסף, אין

לנו ממה לחיות, למה אתה לא לוקח כסף?"

זה מצווה, אסור לקחת כסף.

כשהגעתם את היית בת 7, נכון?

-כן.

אז ב-1951 הגעתם?

-כן.

וההורים שלך בני כמה היו, את זוכרת?

-50, 53, 54.

מי עזר לכם להגיע בעצם?

מישהו, מי עזר לכם פה?

00:34:34

פה אף אחד לא עזר לנו, אמא

הלכה לכבס בגדים, לשכנים,

עם השמלת קטיפה שלה,

היא הלכה לכבס,

ואבא התחיל לעבוד ב... לקחו אותו לבית

מרחץ להיות בלן, כן? בלן קוראים לזה,

וביום שישי, אני עזרתי

לאמא לשטוף בתי כנסת.

00:35:03

בשכונת שפירא?

-בשכונה. קיבלנו חצי לירה.

מהחצי לירה הלכנו לקנות לחם וזה,

ואף פעם לא בכינו,

ואף פעם לא אמרנו "מגיע לנו".

אבא שלי, אחר כך נתנו לו

עבודה בעיריית תל אביב,

לטאטא רחובות.

פעם תלמיד שלו עבר משם

ואמר "מה, רבי יהודה?",

"אתה מטאטא רחובות? אתה יודע מה היית

באפגניסטן, היו מנשקים את היד!".

00:35:33

אז אבא שלי אמר "על מה אתה מדבר? אלוהים זיכה

אותי שאני אבוא לנקות את אדמת ארץ ישראל".

ואחר כך מה הוא עשה?

אחר כך הוא שכר חנות ומכר ירקות.

והוא המשיך ללכת לבית כנסת?

-ללכת לבית כנסת, היה לו בית כנסת שלו,

שהפעיל שם עם האחים שלי.

החברים שלכם, או חברים שלך,

גם כן הגיעו באותה תקופה?

00:36:03

כן, באותה תקופה בבית ספר שהיינו,

אז כולם היו הרוב עולים חדשים.

אז הצגת קצת בעיות שעמדו

בפניכם כשעליתם לארץ,

איך שהחברה התייחסה אליך, יש עוד

משהו שככה "יושב" לך, שאת זוכרת?

שהיה קשה איתו?

תראי, בעיקר היה, אמא

שלי לא פחדה מאף אחד,

00:36:30

ולא הרימה את האף, והיא הלכה

ברחוב, היא לא עשתה חשבון לאף אחד.

אבל אנחנו לא היינו, כאילו, אנחנו

לא הרגשנו את עצמנו נחותים,

אומנם קיבלתי מכות, אומנם היו לי

בעיות, אבל היו רואים את האחיות שלי,

ואת האחים שלי, הם כאלה יפים, אז לא

האמינו שכל כך יפים מגיעים לארץ.

00:36:58

יש משהו שאת מתגעגעת אליו, או

שאת זוכרת שההורים התגעגעו?

למשל בבית ספר, אני כל

פורים התחפשתי לאפגנית.

הרבה שנים?

כשכולם לא רצו להיות "בגדדית", לא רצתה להיות

"עיראקית", זאת אומרת בגדדית זה עיראקית,

ולא רצו להיות עדות אחרות, לא הסכימו,

אנחנו לא התביישנו להיות אפגנים".

00:37:27

לבשתי את הבגדים היפים,

-שהבאת משם?

שהבאתי משם והלכתי עם זה.

והמורות היו משתגעות.

מה, עוד איזה זכרונות יש לך מהחיים פה...?

זכרונות בבית ספר, כבר לא עברו

שנתיים- שלוש, אני כבר הייתי...

"יו"ר אגודת הבריאות", והמורות

מה זה, אהבה גדולה הייתה להם.

מה את עשית אחר כך בבגרותך?

00:37:57

בבגרותי, בגיל 17 וחצי נישאתי,

-כן,

הוא בא ממשהד, ואז כשהבאתי

אותו הביתה, אז אמא שלי אמרה,

אנחנו יש לנו איזה שנאה עם (פרס),

כמו, קפריסין וטורקיה,

הם לא אוהבים את הפרסים.

אמא שלי שמעה שמעה שהבאתי פרסי, אז היא

כמו הפולניות שלא רוצות עדה אחרת,

00:38:26

היא בשום אופן לא רצתה.

אז פעם היא הלכה ואמרה לו,

הוא בא על יד הדלת לראות

אותי, אז היא אמרה לו:

"אולי יש לך מישהו שיסייד לי את הבית?",

אז הוא אומר: "אני אסייד לך".

אז איך שהוא סייד, היא הייתה

מבסוטה ואמרה "טוב קח".

הסכימה שתתחתנו?

-הסכימה שנתחתן.

מקצועית, עד גיל שילדתי את

שלושת הילדים, לא עבדתי,

00:38:54

בעיקר התנדבתי, בבתי ספר,

בחוגים של אנשים ש... במשפחות.

במלחמת יום הכיפורים אני

פשוט הבאתי אוכל לשכונה,

לקחתי את האוכל והבאתי להם

קמח וסוכר, וחילקתי לאנשים.

המשכתם לדבר, באיזה שפה

היית מדברת עם אמא שלך?

אני יודעת לדבר אפגנית יוצא מן הכלל,

-ועם אחים שלך?

האם המשכת לדבר איתם פה?

-כן.

00:39:23

כולנו, כולם, רק מצטערת שהילדים

שלי מבינים אבל לא יודעים לדבר.

ואיך את רואה את עצמך,

יותר יהודיה, יותר אפגנית,

מה, מה, איך את רואה את עצמך?

-אני קודם כל יהודיה.

גם שם הייתי יהודיה,

אבל אפגנית, אני תמיד..

אף מקום אני לא...

שואלים אותי "מאיפה את?", אני אומרת

"תנחשו", "לעולם לא תנחשו", קודם כל.

מי יודע שבאפגניסטן היו יהודים?

00:39:50

ו-22 שנה התנדבנו במגן דוד.

ו-22 שנה עזרנו לעולים חדשים,

ואת רואה את כל התעודות,

שיש לי שמה.

-כן.

כן.

-יפה מאוד.

עשינו למען המדינה משהו.

-כן.

את חושבת שהחיים שלך היו

שונים אם היית נשארת שם?

זה עלה לך, זה עולה לך?

-כן, כן, בהחלט,

בהחלט,

-מאיזו בחינה?

00:40:18

מכל הבחינות, אני לא הייתי כזו עצמאית.

אישה לא כל כך עצמאית שם.

הבעל שולט, החמות שולטת. אין דבר כזה,

ואני טיפוס שלא אוהבת ששולטים עליה.

כמו אמא.

-נכון.

אני טיפוס של אמא.

יש איזה מסר שאת רוצה להעביר, משהו שאת

רוצה להגיד שלא הזכרנו, שלא דיברת עליו?

00:40:41

מה שאני רוצה ואני מצפה,

שהמדינה הזאת תשתנה לטובה.

שלא... אני קוראת ביום האזכרה של הבן

נאום, הייתי קוראת לך את זה אבל...

אני רוצה שאנחנו לא... לא נתבייש

להסתכל על הפנים של הנבחרים שלנו.

00:41:11

שהם יהיו, יחשבו על העם, על העוני,

על הקשישים, על ניצולי שואה,

לא רק על עצמם.

משהו שקשור באפגניסטן, דרך

אגב היית שם מאז שעזבת?

לא, אף אחד לא היה.

-או.קיי.

רק כמה יהודים אמריקאים שחיים

באמריקה, אז נסעו לשם ופגשו את הנשיא,

והנשיא אמר: "יהודים תחזרו לאפגניסטן,

אנחנו ניתן לכם, תבנו, מה שאתם רוצים".

00:41:40

או.קיי, תודה רבה ברכה, תודה רבה.

-תודה רבה לכם.

Bracha Bezalel

Interviewer -
Video length:
00:42:14
Date Taken:
01/01/1
Place:
Herat
,
Afghanistan
Playlist (0)
00:00:00

More Life Stories:

Search