Web Documents
Files
Manage
Powered by ClearMash Solutions Ltd -
About
עברית
Transcription
Additional information
The transcription will soon be available
00:00:30

הררי זקי.

היה לך שם נוסף?

לא, לא, לא. לא שיניתי.

ז'ק זה בעצם המקור?

זה הפלוס שלי, שקוראים לי זקי,

אחר כך תשמע על הסיפור של זקי.

תאריך לידה מלא.

1.8.32.

אני נולדתי, לא

באלכסנדריה, במנסורה.

מנסורה, זה היה בין

קהיר לאלכסנדריה.

וכמה זמן גדלת שם?

00:01:00

שם עד... עד לפני המלחמה, 39',

נסענו כל המשפחה לאלכסנדריה.

זאת אומרת שיש לך עוד

זיכרון ממנסורה?

כן.

סבא אני מכיר אותו טוב.

מה היה השם שלו?

היה יוסף הררי.

זה סבא שלי.

הוא היה לו חנויות טקסטיל

במנסורה, עם שני אחים,

00:01:30

גם אבא שלי וגם עוד אח, היה להם

חנויות במנסורה, ברחוב הראשי.

הבנתי. וסבתא איך קראו לה?

סבתא, בוליסה.

שאותה זכית להכיר?

-כן.

איך היא הייתה נראית,

תתאר לי אותה?

סבתא בוליסה?

הייתה דתיה יותר מדי דתייה.

היא יושבת על הספה שלה, כל היום,

00:02:00

זה הכל, היא לא

יורדת, לא שום דבר.

מבשלת, מכינה?

לא, לא, שם היה מבשל.

היה לנו מצב טוב.

ובעצם מאיפה, והסבא והסבתא

השניים מהצד של האמא?

מצד של אמא זה באלכסנדריה.

מה היה השמות שלהם?

של הסבא של אשתי, נכון?

לא, של אמא שלך.

00:02:30

אה של אמא שלי, היו באלכסנדריה.

קוראים לו סלים שמע,

הסבא, מכיר אותו טוב,

עם התרבוש קצת עקום, עם הפפיון.

גם היה לו חנות, גם גופיות,

הכל היה יבוא מיפן.

מיפן, הכל היה יבוא,

הוא קונה מן היבואנים,

00:03:00

בבוקר מביאים לו סחורה, יש לו אולי 50...

איך אומרים, שמוכרים על הכתף,

היה במצרים, לא היה לו חנויות.

שמים למשל 10 זוגות של גופיות,

ו-10 זוגות של גרביים,

הולכים בבית קפה, "תן

לי זוג, תן לי זוג"

באים בבוקר, הוא פותח

ב-6:00 בבוקר, 200 איש.

00:03:30

"זה תן לי 12 מזה, זה תן

לי 12 מזה", כותב במחברת.

וכולם יהודים היו שם, כותב: "אני

חייב", למשל, "5 לירות, 8 לירות".

כל אחד היה לוקח, הולך, למחרת

מביא. כמה מכר, חייב 8, מכר ב-5,

"קח 5, תן לי עוד סחורה".

00:04:00

הוא מהבוקר, סחורה שקיבל

אתמול מהיבואנים,

עד שעה 17:00 גמר

שלושת רבעי סחורה.

הוא היה כותב כל אחד, כל אחד,

אבל מה היה לו שיטה נהדרת.

השיטה שלו, זה אני

זוכר אותה עד היום.

בא, למשל בא ראש השנה,

"כמה אתה חייב?", זה חייב עוד

3 לירות, זה חייב 2 לירות,

00:04:30

זה הרבה כסף במצרים, למה, משכורת

היה 3 לירות לעובד היהודי.

"כמה אתה חייב?", זה היה חייב לירה וחצי,

לוקח את המחברת, קורע אותה, "אתם לא חייבים."

"מה שאתה חייב,

לך תעשה קניות לחג."

פעמיים בשנה.

בראש השנה ובפסח.

הוא היה, זה היופי

שלו, השיטה שלו,

00:05:00

שהם... מה צריך לעשות חג, מה הם,

אין להם, מה הם מרוויחים...

20-30 אגורות ביום, מה...

זה שום דבר.

צריך לקנות לחג, הוא

קורע את זה והולך.

אבל אחרי זה, באים היבואנים, אומר

להם: "תשמעו, אני ביטלתי את החובות"

00:05:30

"כמה אני חייב?", למשל, 150 לירות,

"לא, תעשה לי 75, גם תוריד"...

זה השיטה שלו, כל שנה אותו דבר, אבל מה,

נותנים לו סחורה, מרוויחים עליו הרבה כסף.

זו השיטה שלו, הייתה

לו שיטה נהדרת.

ישבתי איתו כמה זמן, אבל הייתה שיטה

שהיו באים סוחרים לקנות בסיטונאות,

אבא שלי היה קונה ממנו.

00:06:00

איך, איך, לקח את הבת,

היה בא וקונה ממנו.

אם בא סוחר ערבי למשל,

"כמה זה עולה?", 3 לירות.

אומר: "לא, לא, תעשה לי 2.5.

לא אני לא."

בא, דבר, "כמה זה

עולה?", "לירה וחצי",

אומר לו: "אתה רוצה בלירה וחצי?",

"כן", "זה בלירה, לא בלירה וחצי"

"אל תתווכח איתי."

נשתתק הסוחר, גמרנו.

00:06:30

היה לו שיטה כזאת,

עד היום השיטה הזאת.

למדתי אותה עד היום במסחר שלי,

"אין, אל תתווכח, אני אומר לך

את המחיר, זה המחיר הנכון."

הוא היה הוגן במחירים.

והצד שלו, הם הרבה

שנים באלכסנדריה?

באלכסנדריה, כן.

זה מ-39', הוא נפטר אולי

42', כן דבר כזה, 42'.

הוא גם היה חלבי.

00:07:00

גם חלבי, אבל היה תמיד

מלובש חליפה עם פפיון,

עם... כן? אחרי 16:00 הולך לבית קפה.

משחק שש בש.

הולך, משחק, הולך למה יש לו

ה'חנטורה' שלו, ה... איך קוראים לה?

כרכרה?

-כרכרה כן,

מחכה לו ליד הבית קפה,

על שפת הים, באלכסנדריה,

00:07:30

משחק שש בש, משחק שש בש,

אוי ואבוי אם הוא מפסיד,

הוא מפסיד, סוגר את ה... וקם.

לא אוהב להפסיד.

אבל אם הוא מרוויח, "כל הקפה

לאורחים בקפה על חשבוני".

היה לו השיטה הזאת, אני זוכר אותה

טוב למה לפעמים הייתי הולך איתו.

00:08:00

אם מרוויח בשש בש, כל הקפה, 10-15

איש, "תביא להם קפה, תה, על חשבוני".

בעצם מתי הסבא והסבתא מגיעים מחלב

לאלכסנדריה, אתה יודע את התאריך?

לא, זה אני לא יודע.

וההורים שלך, איך הם הכירו?

התחלת לספר ככה קצת

על המסחר בעצם,

כי הוא היה קליינט.

-מי זה הוא?

00:08:30

אבא שלי, אבא שלי היה

קליינט של סלים שמע.

סלים שמע היה לו כמה בנות,

בקיצור, לפעמים אין לו מקום בחנות,

הוא שם בבית, יש לו בית גדול,

ואמא שלי הייתה מסדרת, למשל,

את הסוג הזה, הסוג הזה,

למה זה סטוק כזה,

קנה, שם אותו בבית.

00:09:00

הוא אומר לאבא שלי,

היה בחור בן 22-23,

כן, הוא התחתן ב- 21', היה בן 23,

אמר לו: "אתה רוצה יש מבצע,

לך לבית, תסתכל יש סטוק"

"תבחר מה שאתה רוצה."

הולך לשם, ראה את

אמא שלי, התאהב...

00:09:30

התאהב, גמרנו, אחר כך

התארסו, התחתנו בשנת 21'.

לקח לו הרבה זמן לחזר אחריה?

לא, חודשיים-שלוש, זה שם...

במצרים זה מהר.

אנחנו אנשי עבודה.

-אנשי עבודה.

אנחנו 11 במשפחה, 6 בנים, 5 בנות.

ואתה בסדר...?

-אני מספר 5 במשפחה.

00:10:00

היינו קודם, כשבאנו ממנסורה

לאלכסנדריה, היינו במחרמבה.

במחרמבה במלחמה, אפילו יצאה פצצה,

שברה את החלונות, אני זוכר את זה,

אחר כך עזבנו את הבית,

הלכנו לקאונד סזאר,

באלכסנדריה, קנינו... שם קונים אני חושב,

לא בשכ"ד, לא זוכר אם זה בקנייה או זה,

00:10:30

הייתי אולי בן... לפני... בר מצווה עשיתי

בבית, בקאונד סזאר, בית עם גינה קטנה,

יותר קטן מזה, ועשיתי

את הבר מצווה שם.

זאת אומרת המשפחה, כבר יש,

המצב הכלכלי שלה הוא טוב?

טוב מאוד, היה טוב מאוד, כן.

וכולם עובדים ביחד, אבא עובד

יחד עם סבא, ועם הסבא השני?

לא, לא,

-יש עסקים משותפים?

00:11:00

לא, הסבא, אבא של אבא שלי

נפטר בדיוק בליל פסח.

בליל פסח, אולי שנת...

41', דבר כזה, כן.

הוא נפטר, אפילו עזבו אותנו והלכו למנסורה,

כי הוא נפטר במנסורה, נשאר שם בחנות,

00:11:30

ואנחנו נשארנו, עשינו פסח אצל

הסבא השני, אצל סלים שמע.

הוא קרא חצי הגדה, אמרנו:

"למה? צריך להמשיך, לא מספיק",

הוא ממהר, אמרתי לו, אחים שלו אמרו לו: "למה?

צריך לגמור את ההגדה."

אומר: "לא, לא, זה מספיק,

בוא נאכל, גמרנו."

זה אני לא אשכח.

00:12:00

ובתור ילד היית בקשר טוב עם

האחים שלך, כאילו הייתם ביחד?

כן, כן, כולנו היינו ביחד, כן.

איזה משחקים היו לכם בתור ילדים?

יש לנו... קיבלתי בבר מצווה את... כמו ש...

איך קוראים? קורקינט זה,

אבל לא חשמלי, לא היה חשמלי,

זה ככה, היה טוב, למה?

הייתי משחק, אחר כך באים הילדים

בגיל שלי, הייתי משכיר להם.

00:12:30

"תן 2 גרוש, קח חצי שעה, תן 2 גרוש."

עשיתי, עשיתי הון.

בגיל 13?

-כן.

בגיל 13, עשיתי הון יפה.

והייתי עוד, היה לנו הובי

(תחביב), כמו יש לי פה, עץ תות,

יש עץ תות כזה, הייתי

קוטף את העלים,

00:13:00

והילדים בכיתה, היה הובי

שלהם לגדל את התולעים,

תולעים,

-תולעי משי?

משי כן, בלי... תולעי

משי בלי אוכל, לא יחיו,

הייתי נותן להם 10

עלים, לוקח 5 תולעים,

הייתי עושה... כן, זה היה

כן, הייתי מוכר להם,

00:13:30

אפילו גיל 13, כן,

הייתי מוכר להם.

גיל 13, איזה שנה היה?

32'... 45'.

היה כבר את הצבא האנגלי,

כבר יוצאים, הצבא האנגלי,

הייתי קונה שם

שוקולד תוצרת מצרים,

לוקח את המעטפה, אומר: "זה

מאנגליה, מהצבא", מוכר להם.

00:14:00

כן, הייתי סוחר מהגיל הזה, סוחר

להם שוקולד, מוכר להם את העלים,

היה בסדר...

ובית ספר, איפה התחנכת?

אני הלכתי קודם לבית ספר

'אגיאון', אולי 3-4 שנים,

'אגיאון' שזה בית ספר נוצרי?

-לא, 'אגיאון' זה בית ספר ישראלי.

הוא יהודי, בית ספר יהודי.

אחר כך הלכתי ל'סה פרנסה',

00:14:30

למדתי צרפתית טוב, אני

מדבר צרפתית מצוין,

ואחר כך הלכתי לבית ספר

אנגלי 'קומור סקול'.

זה בית ספר פרטי?

לא, לא, בית ספר, הייתי

תמיד לומד על מכונת כתיבה,

אין מחשב, מכונת כתיבה, חשבונות, היו

נותנים לנו בכיתה שעות כזה, כאילו שעות,

00:15:00

איך השיטה שלו, אמרתי מאבא שלי אותו

דבר, הייתי עוזר לו וזה, הולך שם,

מאחרי הצהריים עד

שסוגרים, הולכים הביתה.

והאחים האחרים שלך,

הם גם כן עושים כמוך?

לא, לא, לא, לא היו...

רק אתה נדבקת?

כן, אני נדבקתי ואני הייתי

יד ימין של אבא שלי.

00:15:30

איך השיטה שלו, אמרתי מאבא שלי אותו

דבר, הייתי עוזר לו וזה, הולך שם,

מאחרי הצהריים עד

שסוגרים, הולכים הביתה.

והאחים האחרים שלך,

הם גם כן עושים כמוך?

לא, לא, לא, לא היו...

רק אתה נדבקת?

כן, אני נדבקתי ואני הייתי

יד ימין של אבא שלי.

00:16:00

הוא, אני מספר 5 אפילו, אבל הוא תמיד

הולך לבית חרושת, הולך לאיזה מקום,

לוקח, הולך לקנות

בניין, לוקח אותי.

הוא היה איש שקט, אבל חוכמה.

מה זה אומר?

חוכמה זה לא מתווכח, לא

מתווכח, לא רב עם מישהו,

הוא שקט מאוד, כן, אבל

איש, יודע את הכל.

00:16:30

פעם הלכנו לבנק, קנה בניין, 5000

לירות, זה כמו 5 מיליון היום,

של פה, כל דירה אנחנו

קונים ב-1000 לירות.

1000 לירות זה

מיליון שקל של היום.

הדירה 5 חדרים, בניין

למשל, יש לו 12 קומות,

12 דירות, זה היה

עולה 12 אלף לירות.

00:17:00

12 קומות, כן 12 אלף לירות.

הוא הלך, יש לו 5 רק,

מזומן, ואיפה, הלכנו לבנק,

יש 'קומרס בנק', בנק יווני, היה

עובד אבא שלי, תמיד לוקח אותי איתו,

הלכנו לבנק, אמר: "תעשה לי

שיק בנקאי 4000 לירות",

"למה אני רוצה לכסות את הקנייה", היה

שם, לא היה מחשב, היה ספר ככה גדול,

00:17:30

מטר על מטר, בשביל לראות את

היתרה, חובה, כמה יש לו, כמה זה,

בא אבא שלי, שם את היד על הספר,

"מה? אתה רוצה לראות את היתרה

על יד הבן שלי? זה לא יפה"

"תן את השיק, אחרי שנצא,

תעשה את החשבון ותרשום."

00:18:00

הבנק עבד, השיטה הזאת, למה

שבשקט, הוא לא אומר לחוץ וזה,

בשקט, "מה? על יד הבן שלי

אתה רוצה לראות את היתרה?"

עוזב, הולך, לוקח שיק, יש

לו ככה, משלים את הקנייה.

ובתור יהודים שככה מצליחים,

הסביבה קיבלה אתכם יפה?

הסביבה היהודית?

לא,

-הסתדרתם יפה

לא,

-או שעשו...?

00:18:30

אנחנו יהודים, לא היה לנו בעיות.

היה לנו 2 טבחים, עוזרים, 3

עוזרות, כל אחד לירה וחצי בחודש.

היה לנו כן, אחר כך קנה אוטו, אחרי ה...

אחרי המלחמה,

משהו, אוטו מפואר עם נהג,

עם הכל, כן, 120 לירות.

00:19:00

אוטו, כן, משהו היה יפה.

לא, היה שקט. אחר כך באנו לאלכסנדריה מ...

איפה שאמרתי לך, היינו ב...

על יד תחנת הרכבת, זה שהייתה

הפצצה, 43' כזה, הלכנו לאלכסנדריה,

00:19:30

ב'קאונד סזאר', כן, היה לנו

בית יפה, כל הילדים היו.

כן, אנחנו, אף אחד לא התחתן עוד.

והשכונה שם זו שכונה מעורבת?

מעורב.

-זאת אומרת גם יהודים,

גם קופטים, גם...?

-כן, יש, כן.

יש הרבה הרבה, אבל נותנים

לנו כבוד, היה בסדר גמור.

והיו לך חברים שהם לא יהודים?

היה לי אחד קופטי.

00:20:00

כן, אחד כזה, בגיל 17.

היה לנו חבר קופטי, למה

היה לנו את החנות,

ו'רו דה פרנס', רחוב דה

פרנס, הוא היה תכשיטן.

למה היה כל התכשיטים ברחוב

מקביל כזה, הוא היה צורף.

ועשיתי איתו עסקה טובה.

מה העסקה?

00:20:30

עסקה טובה, בשנת 57', אח שלי

אמר: "אני נוסע לארצות הברית."

"בסדר", אמרתי לו, נוסע, 100

דולר אתה יכול להוציא ממצרים.

עוד לא היה לנו כסף, עוד

לא התחלנו לשלוח כסף,

מה עשיתי? אמר לי: "אני

עושה לך 3 קילו זהב"

הזהב היה ב-40 דולר אונקיה.

00:21:00

אונקיה 40 דולר, זה קילו זהב יוצא

לך, זה 30 אונקיות אני חושב,

120 לירות, 120 דולר אני חושב,

שלוש, מה עשה לי אותם,

עשה לי אותם ברזל,

ברזל ועשה אותם שחור ואמר לי, קנינו

מזוודה, ושמנו מסביב למזוודה,

00:21:30

וסגרנו את המזוודה, כמו ברזל שמחזיק את הזה.

3 קילו זהב.

שאח שלי נסע, אמרתי "קח,

במזוודה שלך 3 קילו זהב"

"זה בשביל... תעשה...

התחלת הנסיעה שלך."

התחלנו בשנת... אחרי נאצר 52',

הרבה עזבו, כל היבואנים עזבו,

00:22:00

כל היבואנים עזבו, היינו אחד

מהגדולים, אחד מהגדולים ביבוא,

בהספקה, חוטים וכל דבר

שהיו מסיעים היינו מביאים.

בשנים האלה, 52' כשבעצם מהפכת...

-נכון,

מדברים על להלאים את הכל...

להחזיר את הכל...

00:22:30

כן, מה נאצר, מה שעשה בשנה

הראשונה, הלאים מהמצרים,

המצרי העשיר היה לו אלף דונם,

אמר לו: 'בשביל מה אלף דונם?'

'מספיק לך מאה דונם' ותשע מאות

נתן לכל פלאח 5 דונם חינם.

זה מה שעשה.

-וזה פגע לכם בעסק?

00:23:00

זה... לא, זה פגע באוכל, למה? הפלאח

היה עובד אצל הפאשה, שיש לו אלף דונם,

הוא לא יכול לאכול ביצה, אסור, מה

שאוסף, נותן לפאשה והוא מוכר אותם.

יוצא לשוק, שותל. כשנתן לו 5

דונם לפלאח, מה עשה הפלאח?

00:23:30

שותל, אוכל, חופשי, זה

שלו, ביצים אוכל, השוק...

השוק של הירקות ואוכל, אין אספקה.

זה פגע, אבל מה היה לו, נאצר

היה לו תכנית, היה לו יועצים,

00:24:00

רוסים וגרמנים. לא אירופה,

רוסים וגרמנים היו מתכננים לו.

אומרים לו: 'תשמע, כל שנה

תעשה הלאמה למשהו אחר.'

52' הלאים את תעלת סואץ, זה

היה ההכנסה הכי טובה למצרים.

00:24:30

היום מביאה 7 מיליארד, היום, בזמנו

היה אולי מיליארד, לא משנה.

הלאים את תעלת סואץ,

זה בשנת אולי 53'.

לא, 54', 53' זה האדמה,

 54' הלאים... לא, 55'...

55', 56' זה המלחמה.

המלחמה בגלל שהלאים את זה. אחר כך

הוא הלאים את כל חברות הספנות.

00:25:00

היו חברות אנגליות...

הלאים, הכל ממשלתי, אין.

אחר כך הלאים את הבנקים,

כל שנה מקצוע, למה?

בשביל צריך אנשי עבודה, ילמד אותם.

אחרי הבנקים, חברות ביטוח,

00:25:30

אחרי חברות ביטוח, את היצואנים

הגדולים, אחר כך באנו אנחנו בתור,

ב-61', עשה את ההלאמה

הזאת ב-61', אצלנו.

איך אתם, איך זה היה איתכם?

היה לנו... זה היה סיפור גדול.

00:26:00

עד 59' היינו עושים בקשה, צריך לייבא,

אם אתה רוצה לייבא, צריך רישיון יבוא,

עושים רישיון יבוא, מקבלים,

פותח אשראי, בכסף שמכרנו,

פותח אשראי, אחר כך מוכרים סחורה,

לא עושים לך חשבון מכרת לא מכרת...

זה לא נכנס, הם רואים מהטאבו

מי שמכר, מכר, הכסף, הנה קבלה,

00:26:30

נכנס בבנק, זה העצה שלו הכי טובה,

אף אחד לא נגע בנו עד 59'.

כשלא היה לנו רישיון

יבוא, מה נעשה?

אנחנו, יש לנו התחייבויות, אנחנו רוצים

לעבוד, אנחנו היינו מביאים במיליונים,

לא כסף קטן, היינו

מביאים סכומים גדולים.

הלכתי לסוחר, היה לי

סוחר טוב, חבר שלי טוב,

00:27:00

אחד שמוכר חוטים ככה, ואמרתי לו:

"תשמע, אין לי סחורה בחודש הבא, אין"

"אין רישיון יבוא". אומר: "למה?", אמרתי: "לא...

נותן את הבקשה, לא עונים, לא רוצים לתת."

מי ישב על ידו? הדוד של נאצר.

חוסיין עבד אל-נאצר ישב על ידו.

00:27:30

אמר: "הנה אני אכיר לך", אמרתי:

"אני זקי", "אה זקי זה טוב."

"תשמע אני עושה איתך שותפות.

אתה לא משלם אף אגורה."

"אני מביא סחורה, משלם את

הכל, הוצאות יבוא וזה, מוכר"

"אתה 50 אחוז מהרווח נקי, ואני 50 אחוז.

תן יד". נתנו יד.

לא חוזה, לא שום דבר.

00:28:00

הוא היה מחכה לי, אני

הייתי נוסע כל יום חמישי,

משנת 50' עד 61', כל יום חמישי,

6:00 בבוקר, נוסע לקהיר.

כל הקליינטים הגדולים היו בקהיר.

הייתי נוסע למכור להם.

אמרתי: "תחכה לי, אני

ברכבת" מגיע למשל ב-8:00,

00:28:30

"תחכה לי בתחנת רכבת". הוא דוד של נאצר,

נאצר הוא היה פעם עובד בדואר, לפני נאצר,

25 לירות בחודש.

נאצר אמר לו: "לא, לא, איזה דואר, אתה

ניתן לך אוטו, תטייל, אתה לא תעבוד."

נתן לו איזה אוטו, מרצדס ענקית עם

נהג, הוא מחכה לי על יד הדלת, הולך,

00:29:00

"איפה הולכים?", "הולכים

למשרד המסחר והתעשייה."

נכנסנו למשרד המסחר והתעשייה,

לא הולכים לפקיד, למנהל ישר.

אני נכנס, כולם... למה הוא היה דומה

לנאצר, כולם (מצדיעים), "מי זה?", "זקי".

זקי, חשבו שאני הבן

שלו, זה הפור שלי בשם.

זה למה? מה זקי זה בעצם...?

00:29:30

יש הרבה זקי ערבים, הרבה.

לא אחד או שניים, הרבה.

נכנסים ישר למשרד של המנהל, אני

כותב רישיון יבוא, יש 2-3 רישיון,

אני כותב ערבית צ'יק צ'ק כותב,

"תשתו קפה?", "כן", מביא קפה,

שותים קפה, הוא לוקח את החותמת,

טח טח (חותם) בלי לקרוא.

למה? זה הרישיון יבוא

בשם עבד-אל נאצר.

00:30:00

חסן עבד-אל נאצר, בשם שלו, שותפים.

הולך, מביא סחורה,

אחרי חודש, שבועיים

הראשונים, חודש הראשון,

מכרנו, הגיעה סחורה, מכרנו, נותן לו

מעטפה, ככה בוכטה, שלא הרוויח...

שאפשר לקנות 5 דירות, מה רע לו?

00:30:30

חסן עבד-אל נאצר, בשם שלו, שותפים.

הולך, מביא סחורה,

אחרי חודש, שבועיים

הראשונים, חודש הראשון,

מכרנו, הגיעה סחורה, מכרנו, נותן לו

מעטפה, ככה בוכטה, שלא הרוויח...

שאפשר לקנות 5 דירות, מה רע לו?

00:31:00

פעם אמרתי: "בוא נלך למשרד

התעשייה", "לא, לא".

"יש לי פגישה במשרד הביטחון. בבור.",

אמרתי: "בסדר, אני אחכה לך באוטו."

במוחמד שלו, "אתה נכנס

איתי, אני אחראי עליך."

שמע ישראל, עשר פעמים

שמע ישראל, נכנסתי.

00:31:30

נכנסתי איתו, כולם (מצדיעים) "זקי,

זקי, זקי", כולם חשבו אני בן שלו.

נכנס למנהל, נכנס חצי שעה וזה, יצאנו...

אוף... אמרתי 'שיר למעלות'.

זה היה הפחד הכי גדול

שהיה לי במצרים.

הפחד הראשון זה כשתפסו

אותנו כששרפתי את התיק,

וזה היה הפעם השנייה.

00:32:00

כל היהודים ציונים, אומר להם, או שם אותם

בבית סוהר וצריך לעזוב אחרי שבועיים,

למשל, משפחה של אשתי,

היה להם דרכון צרפתי.

אז שמו אותם בבית, 7 ימים אסור לצאת

מהבית, עד שהביאו כרטיסי טיסה,

ונסעו לצרפת ב-57'.

אשתי, אבא שלה מרוקאי,

00:32:30

והיא הלכה רשמה גם, צרפתי,

כי כל אחד, איך ידעו כל אחד?

אתה צרפתי או אנגלי?

עשה בשכל, עשה כל אחד,

מי שצרפתי יבוא למשרד הפנים

לרשום את שמו והכתובת.

00:33:00

הלך שם, כתב את שמו, מה, גם

אשתי הלכה, כתבה את שמה.

אחרי שבוע, בא 'מוחבר' כזה,

'מוחבר' זה כזה... של המצרים,

בא אצלנו בבית, אמר לה: "את

צריכה לנסוע, יש לך שבוע."

00:33:30

היינו נשואים שנה, 56', שנה וחצי תגיד, היינו

נשואים, "את צריכה לנסוע." אמרתי 'מה?'

היא בהריון של אודט, היא

הייתה בהריון חודש שביעי,

אמרתי: "היא בהריון, היא לא יכולה לזוז.

איך תיסע?"

לקחתי אותה איפה שהיה בית

חולים יהודי, שם יש פרופסור,

00:34:00

נתן אישור 'יכולה לשבת במיטה,

לא לזוז.' נתן לנו אישור. בסדר.

הייתה בחודש שביעי,

עבר חודש- חודש וחצי,

הולידה את אודט.

באו לבית חולים, אמרו: "כבר ילדת", נתן

מכתב 'היא לא יכולה לזוז, הילד...'

00:34:30

הרופא היה יהודי,

בקיצור נתן פתק וזה.

מה, אצלי זה היה טוב, מה, יש

הרבה קשרים עם ערבים, למה?

אני כל אחד שבא, מתנות,

שש גרביים, שש גופיות,

לארג' כזה, אתה מבין? אם תהיה איתם לארג',

הם מנשקים לך את הרגליים, לא את הידיים.

00:35:00

נתן מכתב זה, הלכתי, מה תיסע? ואני אשב

לבד?, אמר לי יעני שהיא תיסע לבד,

ואני צריך לשבת לבד? למה

אני אין לי דרכון צרפתי,

אני 'אפטריד', יעני בלי אזרחות.

שכחו.

00:35:30

ישבנו מ... 57' את נולדת נכון?

מ-57' עד 61'.

זה היה השנים הכי

טובות בעולם במסחר.

כי כולם בעצם כבר

הלכו ואתם תופסים...

כן, לקחנו את כל השוק. כל השוק של...

היו 60 מיליון.

היום יש מאה מיליון, אבל היו

60 מיליון, לא היה אף יבואן,

00:36:00

ואף סחורה אין, למה? סגר כל

אירופה, הוא לא מדבר עם אירופה,

לא אמריקה, לא אנגליה, לא צרפת, לא ספרד,

רק היה לנו צ'כוסלובקיה, הונגריה ורוסיה.

ואתה בשלב הזה חושב גם

כן לעלות לארץ ישראל?

לא, אני חשבתי שישראל כולה קיבוצים,

אני שומע את הרדיו בערבית,

00:36:30

'קול ישראל', אני... שהעוזרים על

ידי מה, ישמעו ערבים מה נהיה,

'זה קיבוץ נפתח... זה קיבוץ'... אמרתי מה זה

כולם קיבוצים? אני אלך לקיבוץ? אני סוחר.

אני הולך לארצות הברית,

מה אני אעשה בישראל?

אחיך בינתיים בארה"ב?

-כן.

האח שנסע?

שני אחים נסעו לארה"ב, אמרתי אני

אלך לארה"ב, מה אני אלך לקיבוץ?

00:37:00

נאכל בחדר אחד וזה? היה לנו משרתים,

מכוניות, נהגים, היה המצב לא מצוין, יותר.

מה, בקיצור, אמרנו נעשה, ניסע...

בא בנובמבר, נובמבר 61',

00:37:30

נאצר הזה... נאצר הזה היה עושה, לא

בשביל הכסף, נכנס לו אהבה איתי.

אישית ככה, היה אוהב אותי מצוין,

לא יודע, זה לא... מהשמיים, ככה...

בא שבועיים לפני ההלאמה, אמר

לי: "תשמע, יש לי רשימה"

"כל היהודים שמלאימים אותם עכשיו,

כל היבואנים, כל הסוחרים הגדולים".

00:38:00

נתן לי רשימה את כל היהודים,

בינם אנחנו היינו בפנים.

מה יותר טוב? זה נתן הודעה

מצוינת, שבועיים לפני.

מה אפשר לעשות אבל?

לא תשאיר חשבון בנק, תנקה, לא

תשאיר סחורה במחסנים, תנקה,

לא תשאיר... לא תשלם חובות,

למה יש לך נכס, יש לך מלא מה.

00:38:30

אם לא תשלם... יש להם במה

לשלם, יעני שבועיים,

תעצור את החובות, להפך, תקנה

ולא תשלם, זה נתן רעיון מצוין.

הלכתי לסוחרים יהודיים, היה

לנו אחד באלכסנדריה, חבר,

אמרתי "אתה ברשימה,

תנקה קצת", "אני מצרי".

00:39:00

הלכתי, היה לי קליינט הכי טוב, זייתוני,

משפחת זייתוני, עשירים מיליונרים,

הלכתי לשם, אמרתי לו: "אתה ברשימה",

"אני מצרי, אף אחד לא נוגע בי."

אז "אני מצרי, אף

אחד לא נוגע בי."

אמרתי "וואלה אתה ברשימה, תנקה,

חשבון בנק" יש לו הרבה כסף,

00:39:30

לא שמע לי.

באו בנובמבר, 6.11, כל המחסנים שמו

אדום, זה ה... איך קוראים לזה, 'סיל'...

זה שסוגרים לך את החנות,

סוגרים לך את המשרדים, בסדר.

אבל מה עשיתי אני לפני זה?

נתן לי רעיון טוב...

00:40:00

המחסן מלא, יש לו אולי 200 ארגזים,

ארגזים, כל ארגז שווה לפחות 50 לירות,

"יש לך הרבה סחורה", מה עשיתי?

כל יום מביא... לא היה משאית,

היה 'חנטורה' כזה, 10 ארגזים, תלך לתחנת

רכבת, תשלח אותם, השולח: אחמד מוחמד.

00:40:30

והמקבל: order, מי שיש

לו את שטר המטען יקבל.

שולח לדמנהור, לטנטא, לקהיר, כל יום, יש לי

14 יום, כל יום שולח 10 לפה, 10 לפה, 20 לפה.

חצי מחסן, ואם היה שולח... ערבי,

אם היה כותב 'הררי' זה היה...

לוקח את זה.

00:41:00

לוקחים אותו בתוך הנכסים.

בקיצור, הלכתי לשם, באו שסגרו,

אין חשבון בנק, אין כסף, חצי

מחסן יש, נשאר לו קצת במחסן,

וזה עבד, הבן אדם עזר לנו,

ועזר ליהודים, עזר להם.

00:41:30

בקיצור, אחרי שעשו את

ההלאמה אמרו לאבא שלי:

"אנחנו פה, תעזור, תעבוד בעסק,

ניתן לך 50 לירות לחודש", הרבה.

עובד שם ב-3-5 לירות הכי טוב.

50 לירות, אבא שלי אמר: "בסדר",

הוא עבד אצל הפקידים של הממשלה,

00:42:00

עבד, פתחו את החנות, מה תמכור,

מה תקנה, עבד איזה חצי שנה.

אמרו לי: "בוא תעבוד אתה, אתה

יודע את העבודה, ניתן לך 25"

אמרתי: "לא, לא, אני הולך לאוניברסיטה

ללמוד", מה אני אגיד לו?

"בסדר". לקחתי את השטרי מטען,

כל פעם נוסע לקהיר, לטנטא,

נוסע, הקליינטים מכירים אותי

טוב ואוהבים אותי, למה?

00:42:30

ככה ישר, אין לי שני

מחירים, אין לי קונצים.

אני לוקח, "כמה כסף יש לך

בכיס?" 200-300 לירות, "תביא".

מזומן, לוקח 300, נותן לו שטר מטען של 500.

איפה ימצא דבר כזה?

הולך לשני, "כמה יש לך?", "יש

לי 400", "קח שטר מטען של 600."

50 אחוז יותר מאשר מה שמשלם,

היה לי אולי 15 שטרי מטען.

לקח לי...

-זה הסחורות שבעצם פיזרת,

00:43:00

כן, בתחנת הרכבת, מי שיש לו את

שטר המטען הולך לתחנת הרכבת,

שולח את הסבל, לוקח אותם. עשיתי, זה

העסקה הכי טובה שעשיתי לפני שניסע.

אבל מה הבעיה, ביום שנסעתי, בשדה

תעופה, מחתימים אותך על תצהיר,

00:43:30

'אני עוזב את מצרים', ב... איך אומרים?

'מרצוני הטוב,'

עוד פעם... סליחה.

'אני לא... יעני אף אחד לא גירש אותי,

וכל הזכויות שיש לי במצרים זה לממשלה.'

מחתימים, זה עשה בשכל,

אתה לא יכול לחזור,

00:44:00

נותן לך 'לסה פסה' 14 יום, כתוב No Return,

אתה... בלי.. One way, אתה לא יכול לחזור.

פה צריך לעשות ככה למשל אלה

שמגרשים אותם ליד ירושלים,

צריך כל אחד לקחת מספר תעודת

זהות שלו, יש תעודת זהות ירוקה,

00:44:30

יחתימו "אני עוזב ברצוני הטוב", ככה שלא אחר

כך, יש 100 משפחות, אחר יגידו "היינו 1000".

'2000', אבל זה צריך להגיד פה

לממשלה שעוזבים, מגרשים אותם,

שיחתימו אותם, פה הולך

הצבא, מגרש אותם ככה.

אז מה אתה עשית בעצם,

יש לך סכום כסף מכל...

00:45:00

כסף זה מה שהיינו, התחלנו בשנת

58', הכסף שמכרנו את הסחורה,

זה גם משהו עוד סיפור, היינו...

היה לי סוכן, סוכן הברחות יהודי,

היה מחכה לי בקהיר, בתחנת הרכבת הולכים,

אני יש את הבוכטה לירות מצריות,

00:45:30

הולכים לשגרירות סעודיה, מכירים

אותו, אני לא נכנס, הוא נכנס,

אני נשאר באוטו, הולך לשגרירות

סעודיה, נותן לו את הכסף,

נותן לו מספר חשבון שפתח

אח שלי שעבר לארצות הברית,

פתח חשבון בשוויצריה, נותן

לו מספר חשבון, הוא נותן לו,

00:46:00

אחרי שבוע אני מקבל

אישור, הכסף נכנס.

אז ככה כל פעם קצת

העברתם כספים ל...?

בקהיר. פעם אנחנו הולכים באוטו עד

השגרירות, רואים אוטו מאחורינו,

בלש, לתפוס אותנו, הכירו את הבן

אדם, הכירו אותו למה הולך כל פעם,

הוא לא בשבילי, הולך גם לאחרים.

באיזה שנה זה בערך?

00:46:30

זה היה 58', מה עשינו? כסף

היה בתוך מזוודה כזאת,

מה עשינו? באנו ליד השגרירות,

הוא יצא מהדלת, זרק את המזוודה,

אחרי הגדר של השגרירות,

באו, תפסו אותנו.

זה גם, תפסו אותנו, היו ה'מוחברים' אנשים,

חיפשו באוטו, חיפשו עלינו, "יש לך כסף?"

00:47:00

"איזה כסף?", "מה אתה עושה פה?", "לא

אנחנו הסתובבנו, טעינו בדרך, הסתובבנו"

זרק את המזוודה, כן,

אחרי שעתיים-שלוש שהלכו,

נכנס, עשה את הפעולה, עבד. זה דבר גם...

זה עבד על זה.

00:47:30

אבל היה לי עוד סיפור, ב-57', שעשו

'סכסט', לא הלאמה, לצרפתים ולאנגלים,

היה לי קליינט בקהיר, קליינט טוב

מאוד, קוראים לו מוסא דוויק.

זה שם ידוע, זה היה מהעשירים הכבדים, הוא

אנגלי, באו, עשו לו 'סכסט', שמו לו אנשים,

00:48:00

ובמשרד אמרו לו "אתה תשב", הוא מסכן, מה ישב?

לא ישב במשרד,

הם רוצים לנהל לבד, הוא

שם כיסא על יד הדלת,

עברתי "מה יש לך אדון מוסא?",

הוא היה אולי בן 60,

ואני הייתי אולי 30 ו... אני ילד

על ידו, והוא מכובד, הוא "בוא שב."

הוא קם, רוצה שאני אשב, אמרתי:

"לא, לא, שב, שב, מה קרה?"

00:48:30

אומר: "תשמע, עכשיו עשו ה'סכסט'

נותנים לי 50 לירות לחודש"

"מה נעשה עם 50 לירות לחודש?"

הרחוב שלו, 'חממת תלת', מולו

זה היה השכונה 'חראת אל יהוד',

'חראת אל יהוד', כל היהודים,

לא מסכנים, יעני חצי ככה,

00:49:00

כולם באים ביום חמישי בערב,

עוברים מהרחוב עד פה,

משם עוברים, הולכים למי?

למוסא דוויק.

הוא מכיר את המשפחה, יש

לו 2 ילדים, 10 לירות,

6 ילדים, 20 לירות.

הוא היה יהודי גם כן?

-מי?

מוסא?

-מוסא דוויק, מה?

הוא היה יהודי מספר אחד,

מה מי לא מכיר מוסא דוויק?

00:49:30

הוא היה מחלק כל יום חמישי

רק תרומות, נדבות למסכנים,

50, 60 לירות, בשבוע, אומר: "איך אני...?",

אמרתי: "תשמע, אני עושה לך משהו שתמשיך."

אומר לי: "איך אני אמשיך? 50 לירות

אני עושה בשבוע, 3 שבועות איך לחלק

00:50:00

אמרתי "בסדר". הוא היה לו בית חרושת,

גם גופיות וזה, היה קליינט שלי,

אמרתי לו: "תשמע, תגיד שהבן שלך היה

בבית חרושת, שישלח אני רוצה חוטים וזה"

שיעשה לי הזמנה, הכל בכתב,

"תעשה לי הזמנה 2000 לירות"

אמרתי לו "יהיה בסדר", עשה לי הזמנה

2000 לירות, אמרתי לו: "תשמע"

00:50:30

לקחתי הזמנה 2000, שלחתי לו סחורה

ב-1000 ועשיתי לו חשבון ל-2000.

שם אין דבר, חשבונות אין, אין

מע"מ, אין שום דבר, בקיצור...

אחרי שבועיים-שלוש, אמרתי לו "תביא

שיק", הביא שיק 2000, פרעתי אותו,

אמרתי לו "אדון מוסא, בוא

נלך לבית קפה, נשתה קפה"

אמרתי לו: "נתתי סחורה

ב-1000, הנה 1000 שלך תחלק."

00:51:00

הבן אדם נבהל, אמר לי: "איך עשית?",

אמרתי: "אני... פטנטים מכיר את העבודה"

העבודה בסדר. לא סיפר לילדים שלו, עד

שהלכתי ב-67', אחרי 10 שנים הלכתי לקנדה,

הייתי בקנדה, מונטריאול, פגשתי

אותו, היה אולי בן 80 וכמה.

פגשתי אותו והילדים וזה, אמר:

"בואו", לילדים, "זה זקי",

00:51:30

אתה יודעים מה עשה לי ב-57'?",

סיפר להם את כל הסיפור.

אמרו לו: "למה לא אמרת?", אמר לא

רצה שם, אחר כך אחד יספר, ישמעו

שעשיתי לו כזה, עשינו

את זה פעמיים-שלוש.

אשתך, איך הכרת אותה?

אנחנו, אבא שלי, קנינו בניין

ב'ספורטינג', 84 דירות.

00:52:00

מגדל כזה מאוד יפה, 84 דירות, כל

דירה ב-1000 לירות, 84 אלף לירות,

שילמנו 80 אפילו, 2 מעליות וכניסה עם...

משהו, חדש חדש.

הכל בשכר דירה, 5 לירות, 8 לירות, 10

לירות, לפי 3 חדרים, 4 חדרים, 5 חדרים.

שעל זה גם כן היית אחראי?

לגבות את הכסף...?

לא, לא, לגבות את הכסף

יש 'בוואפ', שזה יש אחד,

שומר למטה שם,

-שומר למטה,

00:52:30

אבא שלי הולך ב-1 לחודש, נותן

לו את הקבלות, זה5, זה 8, זה 6.

הוא יושב למטה, מחכה, עולה,

הוא גובה, עולה הוא גובה,

מה שלא שילם, הולך למחרת

למחרת, מה זה משנה.

והיינו מתפללים בבית כנסת

'ספורטינג', זה לא רחוק,

00:53:00

יצאנו מבית כנסת, היה על יד הבניין

היה וילה גדולה מאוד יפה, שתי קומות,

קומה ראשונה היה נינו בוטון, נינו

בוטון זו גם הייתה משפחה מכובדת,

שהיה שם נינו בוטון, אמר: "בואו

תשתו, בואו נשתה, נרים כוסית."

00:53:30

היינו אני ואבא שלי, נכנסנו אצלו, אמר:

"בוא נרים כוסית. מי זה? אה זה הבן שלך"

"הוא פנוי או יש לו חברה?",

אמר לו: "לא, הוא פנוי."

אמר: "בסדר. יש לי בת, הבת של אחותי, היא

בקהיר, אבל היא באה לאלכסנדריה כל שבועיים",

00:54:00

"היא באה לבלות באלכסנדריה, היום

יש מסיבה של היהודים באקסרסור"

אמרתי: "גם אני הולך, יש לי גם את הכרטיס

מתנדבים", אמר לי: "בסדר, בוא נכיר לך."

00:54:30

הלכנו לשם, הוא הביא, נינו בוטון

הביא, היה הדוד שלה והבת דודה שלו,

והיה כל היהודים, זה רק יהודים,

מסיבה של יהודים, הכרתי אותה שם.

ב'ספורטינג', "היי, מה שלומך?" וזה...

אחרי שבוע היא נסעה,

00:55:00

אני הייתי בקהיר, מצלצל, אמרתי: "איך

נסעת בלי להגיד לי?", אמרה לי: "מה?"

"אני צריכה... אחרי שבוע...?", אמרתי:

"וודאי, מה, צריך להגיד לי אם את נוסעת."

בקיצור, באה, עשינו הכרה וזה.

אבל הקטע היה, הקטע, הסבתא

שלה, היה לה וילה באלכסנדריה,

00:55:30

לא יודע איזה רחוב היה,

ענקית, יותר גדולה מפה, משהו.

והיא הייתה הבוסית הגדולה, אף אחד לא ידבר,

לא בעלה, לא הילדים, שום דבר, אף אחד.

אמרה לנו "בסדר, בואו", היה ט"ו בשבט,

"בואו בט"ו בשבט", סוניה הבת שלה...

00:56:00

הבת של הבת שלה, זה סבתא כן? "אנחנו

בואו נעשה, נשתה משהו לחיים".

אנחנו חשבנו שהיא מכינה אירוסין, למה

הכרנו חודשיים לפני, יצאנו וזה.

הלכתי לשם, זה היה ט"ו בשבט,

עשיתי לה סלסלה של ט"ו בשבט,

00:56:30

והבאתי לה שעון זהב וזה, אמרתי

מה אני אלך בידיים ריקות?

הלכנו לשם ו... לא אבא שלה

ולא אמא שלה היו, היו בקהיר,

הם לא ידעו, אני חשבתי שזה אירוסין,

שלחתי לה פרחים וסלסלה לט"ו בשבט וזה,

התפלאו, אמרו "מה זה?", אמרתי

"בסדר יאללה מזל טוב."

00:57:00

אמרתי בסדר, נעשה אירוסין אחר כך, ושיביאו

את ההורים, מה בלי הורים זה לא שווה.

ומשם אחר כך קבענו את החתונה,

אבל הם יש להם תנאים.

היא הסבתא הגדולה.

יש לה תנאים?

מה?

-יש לה תנאים?

00:57:30

כן, "אני רוצה שכל הכיסאות מזהב,

צריך", במצרים זה... ה'פירסט קלאס'

זה הכיסאות, צריך להיות הכל זהב,

"הרהיטים אנחנו רוצים ככה",

הם עשו לי תנאים, "הטבעת

אני רוצה 5 קראט."

כן, מה זה, היה לה תנאים.

והסכמת להכל?

-מה, למה לא?

00:58:00

הכל הסכמתי. מה שזהב, אמרתי "לך

תזמינו זהב, אני משלם, תזמינו."

ואיפה התחתנתם?

התחתנו ב'אליהו הנביא' באלכסנדריה, ב...

כמה למרץ?

27.

27.3.55.

00:58:30

התחתנו שם, אבל מה, תסתכל

בתמונות איזה אוטו,

ביואיק ענקית בשביל הכלה, אבל היה לנו

אחד מהדיירים בבניין של ה-84 דירות,

היה קצין משטרה גדול, אמרתי

"תשמע יש חתונה, אתה מוזמן."

אמר: "בסדר, אני אביא לכם 4

אופנועים שילכו לפני הכלה"

00:59:00

כמו נשיא, עשו, איזה... היה

הצגה מאוד יפה, תראה בתמונות,

איזה יופי, עשינו את החתונה

שם ועשינו את המסיבה בבית.

בבית גם היה וילה, עשינו

את המסיבה, אורחים...

זה היה בבית של ההורים שלך?

לא, לא, ההורים שלה.

ההורים שלה.

-כן.

הייתם שם אצל ההורים שלה בהתחלה?

-כן.

00:59:30

כן. לא גרנו, היה וילה שתי קומות, הם

לקחו קומה למטה ואנחנו קומה למעלה.

קומה למעלה היה אולי 5 חדרי שינה.

אבל הכל מרוהט כמו שרצו, הכל היה

מרוהט, הגיע בזמן בדיוק, כן.

01:00:00

לא, אנחנו דתיים מסורתיים. מתפללים

כל יום, הולכים לבית כנסת,

שהיינו עוד צעירים, לפני

החתונה, גיל 16-17,

היה לנו, אבא שלי ומשפחת ציבול,

היו שתי משפחות, בקאונד סזאר,

השכיר קומה, דירה ככה בבניין,

והיינו מתפללים סליחות,

01:00:30

ועשינו 'כולל', היה לנו רב שמוליק,

הרב שמוליק, היה שם מלמד אותנו והכל.

זה כל יום הולכים לבית כנסת

בבוקר ובחגים... כל יום.

וזה... אבא מימן את

הבית כנסת ואת ה'כולל',

כן, כן, הוא כן.

01:01:00

כן, היה... הדברים הדתיים

היו הדבר הראשון שאצלו. כן.

לפני שאנחנו עולים לארץ ישראל, אני רוצה

שתיקח מים, כי את קצת מאבד מהקול, לשתות.

אמרנו נלך לפריז בשביל לעשות

את הבקשה לנסיעה לארה"ב.

01:01:30

אמרו לנו שזה ייקח חודש-חודש

וחצי עד שהערבים מארה"ב, אח שלי

"תביא מה שיש לך, כמה

כסף?", היה כסף ברוך השם,

זה לוקח זמן, אמרתי שהלכתי בצרפת,

אמרתי מה נישאר ככה עד שתגיע הוויזה?

01:02:00

והדרכון 'לסה פסה' פג

תוקפו, גמרנו, 14 יום עברו.

הלכנו ל... של צרפת, אמרתי "אנחנו פליטים",

אין לי לא פה ולא פה, לא צרפתי ולא מצרי.

"מה נעשה? תתנו דרכון, אני רוצה ללכת

לראות עסקים שלי בצ'כוסלובקיה,"

"הונגריה, שוויצריה, ללכת

לראות את הכסף שלי."

01:02:30

בקיצור, נתנו לנו 'לסה פסה' לחודש, מה עשינו?

אנחנו היינו 6 מצרים,

6 מצרים, כולם עשירים, הלכנו

לז'נבה, דבר ראשון הלכנו לאו"ם.

איפה נלך? כמו עבאס...

הלכנו לאו"ם, אמרנו "תשמעו אנחנו

פליטים, אין לנו דרכון, איך ניסע?"

01:03:00

"ממדינה למדינה? אין לנו דרכון." קיבלנו

דרכונים 'דיפלומט'... מה כתוב על זה...?

כן, משהו מאוד יפה, לשנה, כמו

דיפלומט מן האו"ם, איזה יופי.

אתה הולך, זה יפה מאוד, הלכנו

לשוויצריה, היה לי הרבה כרטיסים,

01:03:30

מה עשיתי בכסף שמכרתי את כל הסחורה,

קניתי כרטיסים אולי ב-3000 לירות,

יעני כמו... 30 אלף דולר, כרטיסים כאלה,

לכל העולם, אמריקה, אוסטרליה, ברזיל,

זה מותר לך לקחת, בכיס 100 דולר.

100 דולר בכיס, אבל

כרטיסים אני לקחתי.

01:04:00

הלכתי, היה סוכן נסיעות,

גם מצרי, מכיר אותו, דבח,

אמרתי לו "כל זה כרטיסים?", היה לו משרד

'סוויס אייר', משרד נסיעות 'סוויס אייר'.

אמר לי: "בסדר, מה תעשה בכל זה? תן, אני אקנה

ממך, תשאיר לארה"ב וישראל, מה אתה צריך?"

קנה ממני 2500 דולר, זה הרבה כסף.

01:04:30

בקיצור, אמרתי לו "אני הולך לישראל לשבועיים,

בשביל יש לי משפחה, בני דודים..."

אמר לי: "בסדר, מה אתה רוצה?",

אמרתי אני אקח 1000 דולר,

ואני אלך לישראל, הדולר

היה ב-3 לירות פה.

כל זה המשפחה שלך איתך?

לא, לא, אני ואשתי ו-3 ילדים.

באתי, אמר לי: "למה תיקח 1000 דולר

איתך?", תלך לבנק ייתנו 3000 לירות.

01:05:00

"תן, אני אתן לך 4000 בישראל."

מה, 1000 לירות יותר, זה המון כסף,

פה עובדים ב-250 לירות בחודש.

1000 לירות זה המון, באתי

לפה, נתן לי חצי חמש לירות,

אמר לי: "לך לדיזנגוף, יש

חנות שטיחים, קוראים לו סקאל"

האבא של סקאל, כן אני

הכרתי אותו, חברים טובים,

01:05:30

הלכתי, נתתי לו את

זה, נתן לי 4000.

מה רע? אני... בדברים האלה,

בעסקים פיננסיים מספר אחד.

בסדר, נתן לי 4000, הלכתי... אומרים: "מה זה?

הבאת כל זה כסף?"

כולם 250 לירות לחודש מרוויחים. באתי

לפה, ישבתי, היה לי אח פה שנסע ב-48'.

01:06:00

הלכתי לדודים וזה, אמרתי

אחר כך אני אשכור דירה,

הלכתי ברחוב ארלוזורוב פה בתל אביב,

היה 'בניין נווה', חדש לגמרי,

'בניין נווה', המתווך אמר

לי שזה הבית של השר ספיר,

הבת שלו, שלח אותה לאפריקה,

שגרירה או לא יודע מה,

01:06:30

הבית שלו ריק, אבל מה מרוהט, עם

מפיות, עם מגבות, עם סכו"ם, הכל,

בית... הלכתי לשם, אמר: "מה?

אני רוצה 300 לירות לחודש."

באתי, אמר לי: "תביא שני

ערבים", הבאתי את אח שלי,

"בוא תחתום", "אני מרוויח 240, אני

לא חותם לך על 300, מאיפה אביא לך?"

01:07:00

לא חתם. אמרתי: "שמע השר ספיר, אני

אעשה לך פשוט, 300, קח 3 חודשים"

"900 וקח 3 חודשים פיקדון",

נתתי 1800, יש לי 4000 בכיס.

אמר לי: "אתה הגון."

נתתי לו מראש 1800.

נתן, לקחנו את הדירה.

ואתה בשלב הזה חושב,

אתה רק מבקר פה,

כן, מבקר,

-אתה לא חושב

01:07:30

לא חושב, אמרתי 'זה קיבוצים', אבל

ראיתי פה, באתי, מה יש עוד סיפור.

אשתי ושלושת הבנות, הן

לא רוצות ללכת באונייה,

אני קניתי אוטו בז'נבה עם

מספרים, מספר חוץ של ז'נבה,

לימוזינה ככה גדולה, 300

לירות, 300 דולר, אני יודע.

בקיצור, באתי לפה, אמרתי,

הלכתי לחברת 'צים',

01:08:00

אני רוצה לשלוח את האוטו,

אמר לי: "500 דולר".

אמרתי לו: "ואם אני נוסע

עם האוטו?", "450".

אמרתי: "אני אסע באונייה", 400 אני, זה רע?

הן לא נסעו, לקחתי אותן למרסיי, לקחו טיסה,

01:08:30

למרסיי לבד, עשיתי להם כרטיסים וזה, נסעתי

באונייה, אונייה 'ירושלים' של 'צים',

מה יותר כשר מזה? משגיח, אכלנו ארוחת

ערב, אמרתי: "אני רוצה חדר מיוחד",

נתנו, ארוחת ערב, אחר כך

מביאים עוגה עם קצפת,

אמרתי: "אכלנו בשר,

מה אתה מביא קצפת?"

01:09:00

"תביא את המשגיח, אני לא

אוכל." אמר לי: "זה פרווה".

במצרים אין מילה 'פרווה', אין, לא

היה, לא שמענו בחיים מה זה פרווה.

אמרתי: "לא, לא, אני לא אוכל",

הסביר לי זה פרווה, זה לא חלב,

הסביר לי, אמרתי:

"לא, לא" ולא אכלתי.

אפילו שהסביר לי, אמרתי לו "אני

לא אוכל", בקיצור לא אכלתי את זה.

כשאתה מגיע לפה עם

הרכב, בטח אנשים,

01:09:30

מה זה... כל תל אביב אולי

היו 100 רכבים, מקסימום.

באתי לפה עם דרכון, ירדתי מהאונייה

עם דרכון, אפילו לא פתחו את הבאגאז'.

למה? 'דיפלומט', בקיצור, יצאתי פה, הלכתי,

עשיתי סיבוב, ראיתי את המשפחה וזה,

01:10:00

ראיתי, היה דוד לאשתי, ב'גדוד העברי',

הייתה לו חנות קטנה, הוא קונה מימאים,

דברים מימאים, הולך לחיפה, קונה. אמר

לי: "תשמע, בוא תסתכל יש מכרז במכס."

מה זה מכרז, הלכתי למכרז, אני רואה

איזה משטחים, אולי 1200 קרטונים,

01:10:30

הכל כוסות, צלחות, ספלים, 'דורלקס'. אמרתי

זה סחורה טובה, איך מוכרים דבר כזה?

אמרתי זה סחורה נהדרת. מה עשה היבואן?

הביא סחורה ב-10 אלפים דולר,

עשה חשבון 5, למה?

המכס היה 340 אחוז.

יעני, על 10 אלפים היה

צריך לשלם 340 אלף.

01:11:00

הוא זייף בחשבון, עשו לו החרמה.

אמרו 'נמכור במכרז'.

אמרתי אם הוא עשה ב-10

אלפים דולר סחורה,

אז הדולר היה 3, אני שמתי בלי לחייך, בלי

לשאול, לא עושה סקר שוק, לא שום דבר,

ראיתי סחורה טובה, אמרתי

'נשים 30 אלף לירות'.

01:11:30

מה רע? מחיר הסחורה בלי המכס,

שמתי מעטפה, אחרי 3 ימים קיבלתי.

ואז החלטת להשתקע פה, למכור.

-למכור.

גמר, אמריקה נגמרת, הלך מהמחשבה.

אתה בעצם, כאילו יש לך חיים טובים במצרים,

מתי אתה מבין שכבר מצרים זה לא המקום שלך?

01:12:00

מתי שאמר לנו "אתם הלאמה", אם

לא עשו הלאמה, הייתי ממשיך.

היינו ממשיכים, עוד שנה,

עוד שנתיים, מה משנה?

כל שנה אתה מרוויח הון

כסף, בשביל מה לעזוב?

ויושב כמו פאשה, וכל הערבים

מכבדים אותי, בשביל מה לעזוב?

אבל הלאמה, אתה לא יכול

לעבוד, אתה לא יכול להרוויח,

01:12:30

יושבים בשביל להרוויח נכון? בגלל

זה, אמרנו הלאמה, גמרנו, נעזוב.

נלך לארה"ב, שם עושים כסף גם.

באתי לפה, כל בני הדודים אמרו לי

"מה?", קניתי את החנות ב'גדוד העברי',

חנות 25 מטר, קניתי אותה. כל

אחד בא, ריק, מה אתה עושה?

01:13:00

פה תעשה או מכולת, או ירקן.

פה אין מסחר."

אמרתי: "מה זה אין מסחר? אנשים לא לובשים

גרביים, לא גופיות?" זה המקצוע שלי.

אמרו לי: "לא, זה לא שווה."

הלכתי, אמרתי, מה לא שווה,

אני היה לי בבית חרושת במצרים, היה לנו

גופיות, גרביים, תחתונים וגרביים.

01:13:30

הלכתי לאתא, בכפר אתא, אני

רוצה להזמין אלף תריסר גרביים,

אמר לי: "לא, אנחנו מוכרים 10 תריסר

אצל סוחר, תמכור, תיקח עוד 10."

"מה אתה רוצה אלף, אתה רוצה

לעשות יצוא?" אמרתי: "למה יצוא?"

"אני רוצה לקנות אלף, לשלם,

מה?", "לא, לא מוכרים אלף."

הלכתי ל'לודז'יה', היה בחולון,

הלכתי ל'לודז'יה', אותו דבר,

01:14:00

גירשו אותי, אמרו: "לא מוכרים". חיפשתי,

חיפשתי, היה בית חרושת בכפר גלעדי שם,

אחד הונגרי כזה, אני רואה,

הלכתי לראות, יש לו 8 מכונות,

"אתה עושה פה 50 תריסר ליום,

יוצא לך בחודש אלף תריסר."

אמרתי: "שמע, תלמד אותי,

אני עולה חדש, לא מכיר."

01:14:30

לא עולה חדש, הייתי תייר אפילו,

לא היה לי, לא עשיתי עולה חדש,

הייתי תייר, אמרתי: "תשמע, תלמד

אותי איך מוכרים, איך עובדים?"

"תביא לי פנקס חשבונות,

תראה לי איך אתה מוכר"

הביא את הפנקס חשבון, "הנה אני מוכר

ליצחק כהן 5 תריסר ב-18 לירות"

01:15:00

"90 לירות שטר 60 יום, זה מוכר 10

תריסר, 180 לירות, שטר 90 יום"

ראיתי כל הפנקס, אומר לי: "מה אתה? מס

הכנסה?", אמרתי: "לא, לא, אני רציני."

אמרתי: "תשמע, אתה עושה כל חודש אלף תריסר,

אני קונה אלפיים תריסר, חודשיים יצור שלך"

01:15:30

"ב-15, אתה מוכר ב... ב-15, אלפיים תריסר

ב-30 אלף לירות, אני אביא לך מחר שיק בנקאי"

"30 אלף מראש, לא שטר

90 יום, לא 60 יום"

הבן אדם אומר "אתה צוחק

עליי", חצי מפעל עולה 30 אלף,

אבל הוא צריך בתמורה לזה לבטל את

כל הלקוחות, ורק אתה לקוח שלו?

01:16:00

כן, יהיה רק שלי, אמרתי לו: "קח",

הלכתי לבנק, הבאתי לו שיק 30 אלף,

אמרתי: "שמע... תעשה לי את

הדגם הזה", למה אני מכיר...

המכונה, תעשה לי דגם חרב באמצע,

זה תעשה ריבס, זה תעשה ככה,

אומר לי: "מה?", "כן, אני

שילמתי, עכשיו תעשה לי."

01:16:30

החתמתי אותו 'קיבלתי 30 אלף עבור אלפיים

תריסר, לספק לפי בקשת הלקוח' חתם לי.

באתי ואמרתי "תעשה לי ככה", הוא היה

עושה כל גרב בשקית ניילון כזה,

בעברית קוראים לו במה, אמרתי "אני

רוצה, תביא לי אריזות מה שיש לך"

01:17:00

אריזות, היצע של אריזות, ראיתי יש

לו אריזה כמו קופסת... זהב כזה,

כמו של... כמו קילו

זהב, כזה מאוד יפה,

אמרתי: "שמע, ריק, ויש את החלון

בשביל לראות את הצבע של הגרב"

אמרתי: "שמע, אתה תגיד לי, אלפיים

תריסר, יש לך 24 אלף תדפיס לי ככה"

01:17:30

"אני אתן לך את הטקסט,

תכתוב, אל תכתוב לי בעברית."

אמר לי: "מה?", אמרתי: "זה מה

שאני רוצה, אני שילמתי, נכון?"

"תכתוב 100%... First Class...

תכתוב, תכתוב"

עשיתי לו את ההדפסה,

הדפיס כמו שאמרתי לו.

היה הגון גם הבן אדם,

עשה לי את ההדפסה וזה.

01:18:00

אמר לי: "עוד שבועיים עד שנייצר",

אמרתי: "בסדר, לא ממהר, החנות ריקה".

הבאתי רק כיסא ושולחן, לא שני כיסאות

אפילו, יבוא מישהו אין לשבת, ישב בעמידה.

באתי לשם, הביא לי, יום לפני שבועיים

שולח לי 3 עציצים ככה גדולים,

01:18:30

באו בני הדודים, "לא הלכת לעו"ד לעשות חוזה?

הנה כל עציץ זה 10 אלפים לירות ששילמת."

"אכל לך את הכסף".

אמרתי: "מה אכל לי?".

למחרת הביא טנדר, לא טנדר, היה אופנוע

עם איזה ארגז, היה אולי 200 תריסר.

01:19:00

הוצאנו על הרחוב, כי עוד לא הכנסנו

אותם, היה לי שכן, אמר: "מה הבאת?"

"גרביים מצרפת?", אמרתי "כן",

הוא צועק "גרביים מצרפת"...

כל האנשים של הבנקים וזה, 'הגדוד העברי' זה

הרחוב הראשי שהולך לתחנה המרכזית הישנה.

הולך לשם, אין לי שקיות, אין

לי כסף קטן, איך אני אמכור?

01:19:30

אמרתי... אני חושב על המקום,

אמרתי נגיד 3 ב-5 לירות, 6 ב-10.

אין כסף קטן, או 5 או 10, אבל מה למדתי

בצרפת, כשהייתי בצרפת הלכתי בשוק,

זה תרגיל, צריך מחשבה, 3 ב-5, "תן לי 3".

לוקח את ה-5 לירות, לא נותן לו,

01:20:00

"חכה", למה? שיתאספו, בא השני

"מה קנית?", "3", "תן לי 6".

"הנה 10", "חכה", נהיה 4 אנשים,

נהיו 6, נהיו 8, משחרר 2,

בא השני...

זה הטקטיקה, זה מסחרי,

לא כל אחד עושה כזה.

בקיצור, מכרתי באותו

יום 80 תריסר.

01:20:30

באותו יום 80 תריסר, הרווחתי

5 לירות, 400 לירות ביום.

באו בני דודים "כמה אתה מרוויח?", "240,

10 לירות ליום", אני הרווחתי 400 ליום.

30 יום קם ב-6:00 באוטובוס.

"מה אתה אומר אין מסחר?"

התפלאו, אמרתי "תשמע"

01:21:00

כל אחד, קח 5 תריסרים, לך לכפר גלעדי, קח

זה, מי שקונה ב-18, לך תגיד להם ב-17.

אתה לירה ואני לירה, הולך ובא, מוכר

10, לוקח 10 לירות, יותר מהבנק.

מרוויח, כולם היו סוכנים אצלי.

כל בני הדודים סוכנים אצלך?

כל... כן, הולכים, באים, מוכרים ב-17,

הבית חרושת ב-18, למה יקנו משם?

וגם פה זה לא...

01:21:30

וזה נותן לו על המקום

ולוקח את הכסף.

מביאים, אני נותן לו כל אחד לירה.

מרוויח יותר מהבנק שעובד

מ-8:00 בבוקר עד 15:00.

תגיד זקי, הרגשת שכאילו המוצא שלך

מסתכלים עליך בגלל שאתה מצרי?

בגלל שפה בארץ הייתה תפיסה אירופאית?

-כן, כן,

כן, יש לי זה, אחר כך,

ראיתי את העסק של הדורלקס,

01:22:00

מכרנו אותו כפול עשינו

את הכסף, 30 עשינו 60.

קנינו דירה בכסף הזה,

גם זה ב'גדוד העברי' אתה מוכר?

כן, באותה חנות. צ'יק צ'ק

באים, עגלות שהיו מוכרים,

תפוחים, תפוזים וזה, זרקו

את התפוחים, מוכרים כוסות,

כוסות... כל היום הייתי מוליך ככה,

הולך לאלנבי, הולך לנחלת בנימין,

01:22:30

הולך חצי שעה, שעה, שעתיים,

חוזר, גמר את הסחורה.

"תן לי עוד 5 קרטונים".

מה.. אמרתי בסדר, זה

דורלקס יש לו סוכן,

הלכתי, נסעתי לתערוכה ב...

מסתכל על מי שעושה

כוסות, מצאתי 'ארקופל',

'ארקופל' זה הפירמה הכי גדולה

בעולם, 14 אלף עובדים,

01:23:00

דורלקס 3 אלף עובדים,

זה 14 אלף עובדים,

נכנסתי לשם, אמרתי: "אני מישראל,

רוצה לקחת, לקנות מכם."

אמרו: "לא, לא, אנחנו מוכרים למדינות

ערב, אחר כך יעשו לנו חרם."

אמרתי: "שמע, אני לא עושה

פרופגנדה, בשקט, אקנה בשקט".

הסכימו, הלכתי למפעל, אמר לי: "בסדר,

בוא נעשה חוזה" 50 אלף דולר לשנה.

01:23:30

אמרתי: "מצוין. תעשה לי

פרפורמה." אמר לי: "סוכן?"

אמרתי: "אני לא סוכן, אני לא אוהב

סוכן, 5 אחוז עמלה זה לא בשבילי."

"אני רוצה מפיץ יחידי." כתב

מפיץ יחידי, גמרנו, זה הכי טוב.

לקחתי את החברה 'ארקופל', עד היום

עובד, החברה עובדת, יעני מ-63',

01:24:00

עד 18, ברוך השם, החברה עובדת.

עשיתי לו, עשה לי, אמרתי לו: "תשמע, אני

אשלח לך דוגמאות, תראה את השוק, סקר שוק"

"אני לא עושה סקר שוק,

תביא פתק הזמנות ישר."

אמר לי: "ככה ישר אתה מזמין?",

למה היה לי ניסיון ממה שמכרתי,

לא אמרתי לו שהיה לי

דורלקס, זה מתחרה שלו.

01:24:30

אמרתי: "שים מזה 50 קרטון, מזה

100 קרטון, מזה 200 קרטון"

צ'יק, צ'יק, צ'יק, עשיתי

לו הזמנה, 2500 דולר.

2500... לא... 5000 אני חושב.

5000 אמרתי "תביא".

הלכתי למשרד המסחר והתעשייה,

צריך רישיון יבוא,

פה לא היה דולרים בבנק, הלכתי שם "מה?

5000 דולר כוסות?"

01:25:00

"ניתן לך רק 2500", "טוב תביא 2500",

פתחתי לו אשראי, שלח את הסחורה.

עבדתי בדורלקס, אבל

בא אחד, סידר אותי.

אני אף פעם לא מסדרים אותי.

בא אחד, איזה לבוש הונגרי, לבוש

באמצע הקיץ לבוש חליפה עם זה...

01:25:30

"אתה זקי?", עושה לי ככה באצבע,

אמרתי: "כן, אני זקי, מה יש?"

"אתה סוכן של... מפיץ של

'ארקופל'", אמרתי: "כן".

"מה אתה מבין בזכוכית?", אמרתי לו: "אני

יודע לקנות ולמכור, אני לא מבין שום דבר."

אמר לי: "לא, לא, זה גדול בשבילך.

בוא נחלק הסחורה,"

01:26:00

יש להם סחורה 'בלתי שביר', מחוסם, כוסות

מחוסמות, ויש כוסות רגילות בזול.

"בזול זה לא הולך הרבה",

אמר לי: "קח את המחוסם ואני אקח

את הרגיל", אמרתי לו: "בסדר."

"אז בוא נעשה חוזה אצל עורך דין",

אמרתי לו: "אני עברית לא יודע לקרוא"

01:26:30

"לא אני אקח לעורך דין מצרי", טוסיה כהן, היה

נגיד כמו פה המשרד הכי גדול לעורכי דין.

הלך לשם, עשה לי חוזה, הוא נתתי

לו 'בלעדי' שיביא כל חודש,

קרון, לא היה קונטיינרים,

קרון, 8000 קילו.

אמרתי בסדר, 8000, אני מביא 3 קרונות,

הוא ייקח אחד, אני שניים, בסדר.

01:27:00

עשה חוזה, אמרתי לו: "אבל מה? כל חודש

8000", הוא צריך להביא את ההזמנה,

"ביום שלא מביא הזמנה, ב-30 יום, עבר

את ה-30 יום, החוזה נופל תרשום", רשם.

אמרתי: "אבל תרשום לי עוד משהו," אה

זהו, אם לא יביא 30 יום, נופל החוזה.

01:27:30

בסדר. הביא שנה ראשונה 8000, אני

אחרי שנה במקום 2 קרונות הבאתי 5.

אחרי שנה, במקום 50 אלף,

הגעתי ליבוא 200 אלף.

מכרתי 300 אלף, הגעתי 500

אלף, הוא לא מוסיף, למה?

אחר כך ידעתי, הוא היה סוכן

של כל בתי החרושת באיטליה,

01:28:00

הוא לא רצה שנעשה לו

'קונקרנט' הוא סגר אותי בזה.

אמרתי: "מה זה? תגדיל את

ההזמנה.", אמר: "לא, כתוב 8."

"קח את ההזמנה, 8 טון, קרון

אחד." 4 שנים, 5 שנים,

אני הייתי מביא 50

קרונות, הוא 1.

אמרתי: "זה לא הגיוני

מה...", הלכתי לבית חרושת,

01:28:30

אמרתי לו: "תשמע הכוס

הזאת זכוכית רגילה"

"תעשה לי אותה מחוסמת, תרשום 'ארקורוק'

מחוסם, תעשה לי 500 אלף כוסות."

אמר לי: "מה? חצי מיליון." אמרתי: "תעשה

לי, מה משנה? אני הייתי מביא 50 קרונות."

01:29:00

100

קרטון, אני הבאתי 2000 קרטון.

"תעשה מחוסם". עשה מחוסם,

בא, פוף לבית משפט.

הלכנו לטוסיה כהן, אמרתי לו: "מה?

זה מחוסם והוא יש לו את הרגילה."

השופט אמר לו: "זקי צודק.

תשלם את ההוצאות."

01:29:30

אכל אותה, אבל לקח לי 4 שנים.

אחרי זה, הוא אולי 9 שנים סוכן.

בא פעם, הוא נסע לאחות שלו בקנדה,

בא השותף שלו, היה חגים, לא הביא

את ההזמנה 30 יום, הביא אחרי 35.

בא, הביא לי את ההזמנה, אמר לי: "תחתום

שקיבלת", אמרתי: "אני לא חותם."

01:30:00

עבר 30 יום. הלך עשה משפט. הפסיד.

נפטרתי ממנו.

אבל כל זה, כל דבר

צריך לתכנן אותו.

זה נשמע שאתה מתכנן כפול,

כן, כן, אני כן, הכל תכנון אצלי.

המורשת המצרית עוד נשמרת פה בבית?

כן.

-או אצל המשפחה? אצל הנכדים?

01:30:30

כן, כל הנכדים, כל... אוכל מצרי

עושים, הכל מצרי, עד היום.

כל שבת באות הבנות,

כל יום שישי אצלנו.

ויצא לך לבקר במצרים מאז שעזבת?

לא, לא.

אמרו לי בלי.. בלי... יעני No Return.

איך נבקר?

לא, אבל אחרי בעצם

השלום עם מצרים?

מה?

-אחרי השלום עם מצרים?

01:31:00

חס וחלילה, יתפסו אותי. מה? כל הקונצים

שעשיתי, יתפסו אותי בטוח, לא נסעתי.

הבת שלי הגדולה נסעה, היא נסעה

לבית איפה היינו, איפה גרנו, כן.

לא, אני לא נסעתי, חס וחלילה, בשביל מה?

אני פה כמו פאשה.

מה, מה משנה? מה יעשו לנו שם מצרים?

הולך לבקר, מה... מכיר אותם טוב.

זקי, תודה רבה רבה.

Zaki Harari

Interviewer -
David Mimoni
Video length:
01:22:31
Date Taken:
01/01/1
Place:
Alexandria
,
Egypt
Playlist (0)
00:00:00

More Life Stories:

Search