Web Documents
Files
Manage
Powered by ClearMash Solutions Ltd -
About
עברית
Transcription
Additional information
The transcription will soon be available
00:00:30

שלום לך.

-שלום וברכה.

איך קוראים לך?

שושנה חאזי.

באיזו שנה נולדת?

ואני חושבת שנת 40, 41,

ככה נדמה לי, אני,

לא היו לי הורים, שיגידו לי מתי נולדתי.

אף אחד לא אמר לי מתי נולדתי,

כך אני חושבת.

איפה נולדת?

-בקאוקבן.

00:01:00

זה כפר אחד בתימן,

שהוא גבוה,

קאוקבן, קאוקבן, גבוה.

זה במרכז.

-במרכז.

באיזה גיל התייתמת?

בגיל ארבע.

אימא שלי נפטרה כשהייתי תינוקת,

ואבא שלי נפטר כשהייתי בערך בת חמש.

המשפחה מסלקת אותנו

לעיר הבירה של תימן, צנעא.

00:01:30

צנעא, זו, אוספת את כל היתומים,

מכניס אותם לכל בית ש...

של אנשים אחרים.

-שיודע זה, והם מציעים לו להתאסלם.

בגלל גזירת היתומים.

כן, היתומים שהם יתומים,

הם צריכים להתאסלם לפי דת האסלאם.

כן.

-ותמיד יש, דחפו את היהודים לכל מיני מקומות,

שלא יזהו אותם, שלא ידעו אויביהם,

00:02:00

ישמע אותם, שלא יפרו את הדת שלהם.

כן.

-שיישארו יהודים ולא מוסלמים.

אז לאן שלחו אותך?

צנעא.

לצנעא, למשפחה, שאת...

-לא.

סילקו אותי באיזה מקום,

ואישה אחת לקחה אותי.

לבית אצלה.

לא היו לי חיים טובים אצלה.

00:02:30

עוני, וקשה.

אבל הסתדרתי, פחות או יותר.

כן.

מבקשת נדבות מהבתים,

פרוסת לחם, פרוסת לחם.

באמת?

-זה לא היה פשוט.

דחפו אותי אליה, אמרו לי קחי את זה,

קרוב משפחה שלך אמר ששלחי.

אמרתי... זקן משוגע.

00:03:00

ואין לי אפשרות, ואין לי אמצעים,

מה אני אעשה?

תיקחי אותה.

יותר טוב מאשר אצלם, לקחה אותי באמת.

בטוב, ברע, היה לא כל-כך לי טוב,

היה לי... לא היה לי טוב אצלם.

כן. עד איזה גיל היית אצלה?

לא זוכרת, ארבע-עשרה, חמש-עשרה?

מה זה בית ספר?

לא היה בית ספר.

לא היה בית ספר.

-מה פתאום?

איך היה הסדר יום שלך שם?

00:03:30

הייתי הולכת לעבוד,

לצאת לאסוף מים ממקום למקום,

נותנת מים, מקבלת על זה מטבע, מטבע כסף,

לא היה לי משהו מיוחד.

כן.

מתי עלית לארץ?

ב-45.

עלית עם קבוצה של ילדים?

-כן.

בעדן נרשמנו,

00:04:00

ועלינו לארץ ישראל, ב...

בלתי לגאלית אני חושבת.

-בעלייה בלתי לגאלית.

באונייה?

-כן.

באונייה, נסענו באונייה.

מה את יכולה לספר לי מהילדות שלך בתימן,

מה את זוכרת?

כשאבא שלי נפטר,

לקחו אותי,

00:04:30

והוליכו אותי מעדן, מתימן לעדן,

ומעדן נסענו לישראל, בלתי לגאליים.

בלי רישיון, בלי כלום.

תעלת סואץ עברנו,

שמה הם מפציצים, הגרמנים,

תעלת סואץ, עד שיצאנו מתעלת סואץ, ל...

ארץ ישראל.

-לאן? לארץ ישראל.

נסענו ברכבת, אני זוכרת שהיו,

00:05:00

שולחים, זורקים לנו תפוזים.

זה היה דבר נהדר.

תפוז, היו לוקחים, זורקים לנו מהפרדסים.

זה היה טעים, וזה היה טעים.

ואז, הגעת למאיר שפיה,

נכון, לעליית הנוער?

כן.

והיו ילדים מתימן יחד איתך?

כן.

-ומאיפה עוד היו הילדים?

00:05:30

מסוריה, מעיראק אני חושבת.

כן.

-אבל הם היו לחוד, אנחנו לחוד.

אנחנו נוער ד', והם נוער ג', נוער ב'.

ולמדתם עברית?

בטח, עברית,

למדנו לקרוא ולכתוב.

זה היה כמו הבית שלך?

כן.

מה עוד, היה אחד, קראו לו,

שלום סרי, היה בן ציון אחד,

00:06:00

יחיאל עדאקי היה גם.

-מהראשונים.

הוא היה נהדר.

נחמד, היה מאוד טוב בשבילי היה בשפיה.

כשסיימת את הלימודים בשפיה, לאן הלכת?

הלכתי לזיכרון יעקב, שמה,

גר החבר שלי, נשארתי כמה שנים שמה,

ואחר כך התחתנתי.

וגרתם שם, בזיכרון?

קצת, ואחר כך עברנו לפתח תקווה.

00:06:30

איזו שפה דיברתם בתימן?

ערבית.

-ערבית.

הייתה שפה גם של היהודים?

כן, לשון הקודש.

את לא רוצה שהערבי ידע מה שאת מדברת,

את מדברת איתו בלשון הקודש,

שם את מקבלת מכות בשביל זה.

שאת לא מדברת...

-ערבית.

00:07:00

בשפה ברורה, שאת רוצה

למכור אותם, לרמות אותם,

ואיך היה הקשר עם הערבים?

היה נחמד.

היה נחמד?

-כן.

כאילו, הרגשתם בנוח,

בתימן?

כן, יחסית כן.

הייתה שכונה של יהודים?

בתימן?

כן.

00:07:30

לא יודעת, חושבת שכן.

לערבים היה יותר מקום,

והיהודים, יותר, מקום אחר.

הרגשת, כשהגעת לארץ,

הרגשת שמקבלים אתכם יפה?

מטפלים בנו יפה?

-כן.

בטח.

כן.

והרגשת ישראלית?

00:08:00

כן.

-ויש משהו שהיית רוצה להגיד,

לאנשים שיקשיבו לסרטון הזה?

שבתימן היה לא טוב.

שבתימן רדפו את היהודים.

כל יתום, היו מכריחים אותו להתאסלם,

כי זה מצווה בשבילם,

לאסלם יהודי, זה ממש מצווה.

כן.

-והיהודים,

ידעו שזה רע בשבילם. 

אז הם ברחו ממקום למקום.

תודה רבה.

-בבקשה.

תודה רבה.

Shoshana Hazi

Interviewer -
Efrat Kraus
Video length:
00:08:17
Date Taken:
01/01/1
Place:
כוכבאן
,
Yemen
Playlist (0)
00:00:00
Search

שלום לך.

-שלום וברכה.

איך קוראים לך?

שושנה חאזי.

באיזו שנה נולדת?

ואני חושבת שנת 40, 41,

ככה נדמה לי, אני,

לא היו לי הורים, שיגידו לי מתי נולדתי.

אף אחד לא אמר לי מתי נולדתי,

כך אני חושבת.

איפה נולדת?

-בקאוקבן.

זה כפר אחד בתימן,

שהוא גבוה,

קאוקבן, קאוקבן, גבוה.

זה במרכז.

-במרכז.

באיזה גיל התייתמת?

בגיל ארבע.

אימא שלי נפטרה כשהייתי תינוקת,

ואבא שלי נפטר כשהייתי בערך בת חמש.

המשפחה מסלקת אותנו

לעיר הבירה של תימן, צנעא.

צנעא, זו, אוספת את כל היתומים,

מכניס אותם לכל בית ש...

של אנשים אחרים.

-שיודע זה, והם מציעים לו להתאסלם.

בגלל גזירת היתומים.

כן, היתומים שהם יתומים,

הם צריכים להתאסלם לפי דת האסלאם.

כן.

-ותמיד יש, דחפו את היהודים לכל מיני מקומות,

שלא יזהו אותם, שלא ידעו אויביהם,

ישמע אותם, שלא יפרו את הדת שלהם.

כן.

-שיישארו יהודים ולא מוסלמים.

אז לאן שלחו אותך?

צנעא.

לצנעא, למשפחה, שאת...

-לא.

סילקו אותי באיזה מקום,

ואישה אחת לקחה אותי.

לבית אצלה.

לא היו לי חיים טובים אצלה.

עוני, וקשה.

אבל הסתדרתי, פחות או יותר.

כן.

מבקשת נדבות מהבתים,

פרוסת לחם, פרוסת לחם.

באמת?

-זה לא היה פשוט.

דחפו אותי אליה, אמרו לי קחי את זה,

קרוב משפחה שלך אמר ששלחי.

אמרתי... זקן משוגע.

ואין לי אפשרות, ואין לי אמצעים,

מה אני אעשה?

תיקחי אותה.

יותר טוב מאשר אצלם, לקחה אותי באמת.

בטוב, ברע, היה לא כל-כך לי טוב,

היה לי... לא היה לי טוב אצלם.

כן. עד איזה גיל היית אצלה?

לא זוכרת, ארבע-עשרה, חמש-עשרה?

מה זה בית ספר?

לא היה בית ספר.

לא היה בית ספר.

-מה פתאום?

איך היה הסדר יום שלך שם?

הייתי הולכת לעבוד,

לצאת לאסוף מים ממקום למקום,

נותנת מים, מקבלת על זה מטבע, מטבע כסף,

לא היה לי משהו מיוחד.

כן.

מתי עלית לארץ?

ב-45.

עלית עם קבוצה של ילדים?

-כן.

בעדן נרשמנו,

ועלינו לארץ ישראל, ב...

בלתי לגאלית אני חושבת.

-בעלייה בלתי לגאלית.

באונייה?

-כן.

באונייה, נסענו באונייה.

מה את יכולה לספר לי מהילדות שלך בתימן,

מה את זוכרת?

כשאבא שלי נפטר,

לקחו אותי,

והוליכו אותי מעדן, מתימן לעדן,

ומעדן נסענו לישראל, בלתי לגאליים.

בלי רישיון, בלי כלום.

תעלת סואץ עברנו,

שמה הם מפציצים, הגרמנים,

תעלת סואץ, עד שיצאנו מתעלת סואץ, ל...

ארץ ישראל.

-לאן? לארץ ישראל.

נסענו ברכבת, אני זוכרת שהיו,

שולחים, זורקים לנו תפוזים.

זה היה דבר נהדר.

תפוז, היו לוקחים, זורקים לנו מהפרדסים.

זה היה טעים, וזה היה טעים.

ואז, הגעת למאיר שפיה,

נכון, לעליית הנוער?

כן.

והיו ילדים מתימן יחד איתך?

כן.

-ומאיפה עוד היו הילדים?

מסוריה, מעיראק אני חושבת.

כן.

-אבל הם היו לחוד, אנחנו לחוד.

אנחנו נוער ד', והם נוער ג', נוער ב'.

ולמדתם עברית?

בטח, עברית,

למדנו לקרוא ולכתוב.

זה היה כמו הבית שלך?

כן.

מה עוד, היה אחד, קראו לו,

שלום סרי, היה בן ציון אחד,

יחיאל עדאקי היה גם.

-מהראשונים.

הוא היה נהדר.

נחמד, היה מאוד טוב בשבילי היה בשפיה.

כשסיימת את הלימודים בשפיה, לאן הלכת?

הלכתי לזיכרון יעקב, שמה,

גר החבר שלי, נשארתי כמה שנים שמה,

ואחר כך התחתנתי.

וגרתם שם, בזיכרון?

קצת, ואחר כך עברנו לפתח תקווה.

איזו שפה דיברתם בתימן?

ערבית.

-ערבית.

הייתה שפה גם של היהודים?

כן, לשון הקודש.

את לא רוצה שהערבי ידע מה שאת מדברת,

את מדברת איתו בלשון הקודש,

שם את מקבלת מכות בשביל זה.

שאת לא מדברת...

-ערבית.

בשפה ברורה, שאת רוצה

למכור אותם, לרמות אותם,

ואיך היה הקשר עם הערבים?

היה נחמד.

היה נחמד?

-כן.

כאילו, הרגשתם בנוח,

בתימן?

כן, יחסית כן.

הייתה שכונה של יהודים?

בתימן?

כן.

לא יודעת, חושבת שכן.

לערבים היה יותר מקום,

והיהודים, יותר, מקום אחר.

הרגשת, כשהגעת לארץ,

הרגשת שמקבלים אתכם יפה?

מטפלים בנו יפה?

-כן.

בטח.

כן.

והרגשת ישראלית?

כן.

-ויש משהו שהיית רוצה להגיד,

לאנשים שיקשיבו לסרטון הזה?

שבתימן היה לא טוב.

שבתימן רדפו את היהודים.

כל יתום, היו מכריחים אותו להתאסלם,

כי זה מצווה בשבילם,

לאסלם יהודי, זה ממש מצווה.

כן.

-והיהודים,

ידעו שזה רע בשבילם. 

אז הם ברחו ממקום למקום.

תודה רבה.

-בבקשה.

תודה רבה.

Shoshana Hazi
Efrat Kraus
כוכבאן
Yemen
More Life Stories: