מסמכי רשת
קבצים
ניהול
פותח על ידי קלירמאש פתרונות בע"מ -
אודות
English
תמלול
פרטים נוספים

שם: שמעון שרעבי

מס' סימוכין: 10305

שנת לידה: 1931

ארץ מוצא: תימן

עיר מוצא: צנעא

סיכום ראיון:

שמעון נולד בשנת 1932 בצנעא. הם גרו בשכונה היהודית של צנעא, ולאביו הייתה חנות באזור המוסלמי. כילד הוא למד עם שאר הילדים אצל המורי.

בשנת 1943 עלו ארצה כ 15% מיהודי צנעא. המורי שלו עלה, וגם הרבה בחורים צעירים, וזה הורגש בקהילה. הייתה תמיד ציפייה לעלות ארצה, היו קרובי משפחה בארץ ולעיתים הגיעו מכתבים. בשנת 1948 הגיע לצנעא מכתב מישראל ישעיהו (יוצא תימן, פעיל במפא"י בארץ ואחר כך חבר כנסת פעיל) שקרא ליהודים לעזוב הכול ולעלות ארצה. המכתב עורר התרגשות רבה בקרב הקהילה, וכולם התארגנו ליציאה.

הפעם, בניגוד ליציאה בשנת 1943, התירו השלטונות למכור את הרכוש ולצאת בצורה מסודרת. משפחתו של שמעון הצטרפה למשפחה של סוחר שהכיר את הדרכים, והם יצאו לדרך. הסוחר ידע כיצד וכמה יש לשלם לשודדי הדרכים על מנת שיאפשרו להם לעבור בבטחה. אבל גם כך הם נאלצו להתמקח עם השודדים במהלך הדרך. הרבה שיירות נעצרו בגבול תימן עדן כיוון שמחנה העלייה היה מלא, ולא נתנו להיכנס. למזלה של משפחתו של שמעון, הם נכנסו מיד למחנה חאשד ללא עיכובים.

בישראל הם נשלחו למעברת עין שמר, וכעבור זמן הם יועדו להקמת המושב צוריאל בצפון, מושב של 'פועלי אגודת ישראל'. בצוריאל לא היה כלום עדיין. הגברים עבדו בייעור, ואת המים לשתיה שאבו מנחל קרוב. כעבור תקופה לא ארוכה, רוב המשפחות שהגיעו יחד איתם מעין שמר, יוצאי תימן, עזבו את המושב, ורק חמש משפחות נותרו בו. הסוכנות שלחה תגבורת של עולים חדשים ממרוקו, המשפחות התימניות הרגישו שהן לא שייכות חברתית, ועזבו.

שמעון ומשפחתו עברו לבני ברק, ובנו שם את חייהם.

 

צילום: לירון בר

 

שמעון שרעבי

מראיינ/ת -
אפרת קראוס
אורך הסרטון:
00:39:29
תאריך הצילום:
01/01/1
מקום:
צנעה
,
תימן
פלייליסט (0)
00:00:00
חיפוש

שם: שמעון שרעבי

מס' סימוכין: 10305

שנת לידה: 1931

ארץ מוצא: תימן

עיר מוצא: צנעא

סיכום ראיון:

שמעון נולד בשנת 1932 בצנעא. הם גרו בשכונה היהודית של צנעא, ולאביו הייתה חנות באזור המוסלמי. כילד הוא למד עם שאר הילדים אצל המורי.

בשנת 1943 עלו ארצה כ 15% מיהודי צנעא. המורי שלו עלה, וגם הרבה בחורים צעירים, וזה הורגש בקהילה. הייתה תמיד ציפייה לעלות ארצה, היו קרובי משפחה בארץ ולעיתים הגיעו מכתבים. בשנת 1948 הגיע לצנעא מכתב מישראל ישעיהו (יוצא תימן, פעיל במפא"י בארץ ואחר כך חבר כנסת פעיל) שקרא ליהודים לעזוב הכול ולעלות ארצה. המכתב עורר התרגשות רבה בקרב הקהילה, וכולם התארגנו ליציאה.

הפעם, בניגוד ליציאה בשנת 1943, התירו השלטונות למכור את הרכוש ולצאת בצורה מסודרת. משפחתו של שמעון הצטרפה למשפחה של סוחר שהכיר את הדרכים, והם יצאו לדרך. הסוחר ידע כיצד וכמה יש לשלם לשודדי הדרכים על מנת שיאפשרו להם לעבור בבטחה. אבל גם כך הם נאלצו להתמקח עם השודדים במהלך הדרך. הרבה שיירות נעצרו בגבול תימן עדן כיוון שמחנה העלייה היה מלא, ולא נתנו להיכנס. למזלה של משפחתו של שמעון, הם נכנסו מיד למחנה חאשד ללא עיכובים.

בישראל הם נשלחו למעברת עין שמר, וכעבור זמן הם יועדו להקמת המושב צוריאל בצפון, מושב של 'פועלי אגודת ישראל'. בצוריאל לא היה כלום עדיין. הגברים עבדו בייעור, ואת המים לשתיה שאבו מנחל קרוב. כעבור תקופה לא ארוכה, רוב המשפחות שהגיעו יחד איתם מעין שמר, יוצאי תימן, עזבו את המושב, ורק חמש משפחות נותרו בו. הסוכנות שלחה תגבורת של עולים חדשים ממרוקו, המשפחות התימניות הרגישו שהן לא שייכות חברתית, ועזבו.

שמעון ומשפחתו עברו לבני ברק, ובנו שם את חייהם.

 

צילום: לירון בר

 

שמעון שרעבי
אפרת קראוס
צנעה
תימן
סיפורי חיים נוספים: