מסמכי רשת
קבצים
ניהול
פותח על ידי קלירמאש פתרונות בע"מ -
אודות
English
תמלול
פרטים נוספים

שם:  שלמה חייט

מס' סימוכין: 33073

שנת לידה:1932

ארץ מוצא: מצרים

עיר מוצא: קהיר

סיכום ראיון:

שלמה נולד בשנת 1932 בשכונת הליופוליס, שהייתה מעין פרוור של קהיר. אביו הגיע לקהיר מלבנון, ואימו הגיעה מן העיר ענתב שבדרום מזרח תורכיה.

בימי מלחמת העולם הראשונה, היה גל של הגירה מארצות האימפריה התורכית אל מצרים השקטה והמשגשגת כלכלית. ההורים הכירו במצרים, התחתנו, יצאו למספר שנים לדרום אמריקה וחזרו אל מצרים.

שלמה היה בן יחיד, עם חמש אחיות. אביו עבד במשך שנים רבות בחברת Shell, בפיקוח בכפרים והיה חוזר הביתה פעם בשבועיים. האם הייתה זו שניהלה את הבית עד שנפטרה בגיל צעיר בשנת 1949.

החיים במצרים היו טובים ונעימים. קהיר הייתה אירופאית וקוסמופוליטית, וקלטה אל תוכה מהגרים מכל אגן הים התיכון. היהודים הרגישו בה בנוח, הם היו מיעוט, אבל היו מיעוטים רבים וסובלנות רבה.

שלמה למד בבית הספר הצרפתי 'לסה פרנסה'. הם לא גרו בשכונה היהודית, אך היו מבקרים לעתים בבית הכנסת הגדול והמרשים. את המתח סביב העניין הציוני, שלמה אינו זוכר כמשהו דרמטי. זה קרה לאט לאט, וללא תחושת משבר או שינוי.

הוא סיים את בית הספר ולמד באוניברסיטת קהיר אדריכלות, והיה חלק מן ההוויה הסטודנטיאלית במקום ללא תחושת קיפוח. בשנת 1955 הוא סיים את לימודיו והחל לעבוד. מצרים עברה הפיכה ב 1953. נאצר שלט במדינה, ובמצרים החלה לנשוב רוח של לאומנות מצרית.  המשרות נשמרו למצרים אמתיים, ופחות נתנו ליהודים או יוונים ואיטלקים. גם שלמה לא מצא עבודה.

בשנת 1956 שלמה עזב את מצרים אל צרפת לחפש עבודה, וגם שם החיים מאירים לו פנים. בינתיים פרצה מלחמת סיני, והמצרים החלו להתנכל ליהודי מצרים. אביו פוטר ממשרתו ללא סיבה, וקצין מצרי גירש את המשפחה מביתם בהתראה של שבוע. הם נושלו גם מכל הרכוש שהיה בבית. המשפחה החליטה לצאת ממצרים, ואחרי תלאות הגיעו כולם לצרפת. בשנת 1958 הם עלו ארצה. שלמה הרגיש שהקליטה שלו הייתה קלה, היות שהוא היה אדריכל ו'אקדמאי'.

צילום: לירון בר

 

שלמה חייט

מראיינ/ת -
אפרת קראוס
אורך הסרטון:
01:19:52
תאריך הצילום:
01/01/1
מקום:
קהיר
,
מצרים
פלייליסט (0)
00:00:00

סיפורי חיים נוספים:

חיפוש

שם:  שלמה חייט

מס' סימוכין: 33073

שנת לידה:1932

ארץ מוצא: מצרים

עיר מוצא: קהיר

סיכום ראיון:

שלמה נולד בשנת 1932 בשכונת הליופוליס, שהייתה מעין פרוור של קהיר. אביו הגיע לקהיר מלבנון, ואימו הגיעה מן העיר ענתב שבדרום מזרח תורכיה.

בימי מלחמת העולם הראשונה, היה גל של הגירה מארצות האימפריה התורכית אל מצרים השקטה והמשגשגת כלכלית. ההורים הכירו במצרים, התחתנו, יצאו למספר שנים לדרום אמריקה וחזרו אל מצרים.

שלמה היה בן יחיד, עם חמש אחיות. אביו עבד במשך שנים רבות בחברת Shell, בפיקוח בכפרים והיה חוזר הביתה פעם בשבועיים. האם הייתה זו שניהלה את הבית עד שנפטרה בגיל צעיר בשנת 1949.

החיים במצרים היו טובים ונעימים. קהיר הייתה אירופאית וקוסמופוליטית, וקלטה אל תוכה מהגרים מכל אגן הים התיכון. היהודים הרגישו בה בנוח, הם היו מיעוט, אבל היו מיעוטים רבים וסובלנות רבה.

שלמה למד בבית הספר הצרפתי 'לסה פרנסה'. הם לא גרו בשכונה היהודית, אך היו מבקרים לעתים בבית הכנסת הגדול והמרשים. את המתח סביב העניין הציוני, שלמה אינו זוכר כמשהו דרמטי. זה קרה לאט לאט, וללא תחושת משבר או שינוי.

הוא סיים את בית הספר ולמד באוניברסיטת קהיר אדריכלות, והיה חלק מן ההוויה הסטודנטיאלית במקום ללא תחושת קיפוח. בשנת 1955 הוא סיים את לימודיו והחל לעבוד. מצרים עברה הפיכה ב 1953. נאצר שלט במדינה, ובמצרים החלה לנשוב רוח של לאומנות מצרית.  המשרות נשמרו למצרים אמתיים, ופחות נתנו ליהודים או יוונים ואיטלקים. גם שלמה לא מצא עבודה.

בשנת 1956 שלמה עזב את מצרים אל צרפת לחפש עבודה, וגם שם החיים מאירים לו פנים. בינתיים פרצה מלחמת סיני, והמצרים החלו להתנכל ליהודי מצרים. אביו פוטר ממשרתו ללא סיבה, וקצין מצרי גירש את המשפחה מביתם בהתראה של שבוע. הם נושלו גם מכל הרכוש שהיה בבית. המשפחה החליטה לצאת ממצרים, ואחרי תלאות הגיעו כולם לצרפת. בשנת 1958 הם עלו ארצה. שלמה הרגיש שהקליטה שלו הייתה קלה, היות שהוא היה אדריכל ו'אקדמאי'.

צילום: לירון בר

 

שלמה חייט
אפרת קראוס
קהיר
מצרים
סיפורי חיים נוספים: