מסמכי רשת
קבצים
ניהול
פותח על ידי קלירמאש פתרונות בע"מ -
אודות
English
תמלול
פרטים נוספים

שם: תמר כהן

מס' סימוכין: 37007

שנת לידה:1950

ארץ מוצא: תוניס

עיר מוצא: גבס

סיכום ראיון:

תמר נולדה בשנת 1950 בעיר גאבס שבתוניסיה. במהלך שנות החמישים הלכה והתמעטה הקהילה היהודית בגאבס, ואנשיה עזבו לישראל ולצרפת. משפחתה של תמר נשארה. אביה היה איש אמיד וחשוב, מקורב לשלטונות, סוחר, ובעל מעמד בקהילה היהודית. הוא היה חבר ב'קומיטה' - מעין ועד הקהילה. הם דאגו לעניים ולנזקקים בקהילה וגם סייעו לאנשים בתהליך העליה.

תמר למדה בבית ספר מעורב של צרפתים ויהודים, והיו לה הרבה חברות שאינן יהודיות. היא גם הייתה חברה בבני עקיבא. ההחלטה לעלות ארצה הייתה החלטה פתאומית, שדרשה מן האב הקרבה רבה. מישהו מן המוסלמים המיודדים עם המשפחה רמז משהו על כך שהוא רוצה לבקש את ידה של אחת מן הבנות. האב הבין שהוא חייב לצאת, ובשנת 1965 פירושה של העזיבה היה ויתור על כל הנכסים והכסף. השלטונות אסרו על היוצאים לקחת דבר מלבד מזוודה אחת ו100 דינר. הם לא סיפרו לאיש שהם עולים ארצה, סיפור הכיסוי היה שבן דוד מצרפת רוצה לשאת לאישה את אחותה הגדולה של תמר, ולשם כך הם נוסעים לצרפת. אבל איש לא האמין להם. הם עברו חיפושים וחקירות בשדה התעופה, ובדקו שהם לא מוציאים כסף או זהב. אחר כך הם טסו לצרפת, למחנה עולים, ומשם לארץ באוניה 'תיאודור הרצל' ולירושלים. אביה של תמר איבד בבת אחת את כל רכושו ואת מעמדו והיה לו קשה להתאושש מכך. תמר זוכרת את ההלם התרבותי אותו חוותה בהתחלה, אבל לאחר זמן התאקלמה ובנתה את חייה. היא אסירת תודה לאביה על כך שעשה את המהלך של העליה למען בנותיו, למרות המחיר האישי הכבד ששילם על כך.

צילום: לירון בר

 

 

תמר כהן

מראיינ/ת -
אפרת קראוס
אורך הסרטון:
00:26:20
תאריך הצילום:
01/01/1
מקום:
גאבס
,
תוניסיה
פלייליסט (0)
00:00:00
חיפוש

שם: תמר כהן

מס' סימוכין: 37007

שנת לידה:1950

ארץ מוצא: תוניס

עיר מוצא: גבס

סיכום ראיון:

תמר נולדה בשנת 1950 בעיר גאבס שבתוניסיה. במהלך שנות החמישים הלכה והתמעטה הקהילה היהודית בגאבס, ואנשיה עזבו לישראל ולצרפת. משפחתה של תמר נשארה. אביה היה איש אמיד וחשוב, מקורב לשלטונות, סוחר, ובעל מעמד בקהילה היהודית. הוא היה חבר ב'קומיטה' - מעין ועד הקהילה. הם דאגו לעניים ולנזקקים בקהילה וגם סייעו לאנשים בתהליך העליה.

תמר למדה בבית ספר מעורב של צרפתים ויהודים, והיו לה הרבה חברות שאינן יהודיות. היא גם הייתה חברה בבני עקיבא. ההחלטה לעלות ארצה הייתה החלטה פתאומית, שדרשה מן האב הקרבה רבה. מישהו מן המוסלמים המיודדים עם המשפחה רמז משהו על כך שהוא רוצה לבקש את ידה של אחת מן הבנות. האב הבין שהוא חייב לצאת, ובשנת 1965 פירושה של העזיבה היה ויתור על כל הנכסים והכסף. השלטונות אסרו על היוצאים לקחת דבר מלבד מזוודה אחת ו100 דינר. הם לא סיפרו לאיש שהם עולים ארצה, סיפור הכיסוי היה שבן דוד מצרפת רוצה לשאת לאישה את אחותה הגדולה של תמר, ולשם כך הם נוסעים לצרפת. אבל איש לא האמין להם. הם עברו חיפושים וחקירות בשדה התעופה, ובדקו שהם לא מוציאים כסף או זהב. אחר כך הם טסו לצרפת, למחנה עולים, ומשם לארץ באוניה 'תיאודור הרצל' ולירושלים. אביה של תמר איבד בבת אחת את כל רכושו ואת מעמדו והיה לו קשה להתאושש מכך. תמר זוכרת את ההלם התרבותי אותו חוותה בהתחלה, אבל לאחר זמן התאקלמה ובנתה את חייה. היא אסירת תודה לאביה על כך שעשה את המהלך של העליה למען בנותיו, למרות המחיר האישי הכבד ששילם על כך.

צילום: לירון בר

 

 

תמר כהן
אפרת קראוס
גאבס
תוניסיה
סיפורי חיים נוספים: