מסמכי רשת
קבצים
ניהול
פותח על ידי קלירמאש פתרונות בע"מ -
אודות
English
תמלול
פרטים נוספים
התמלול יעלה בקרוב
00:00:30

שמי אלי ענתבי.

נולדתי ב-1953 בעיר ביירות.

לבנון.

ליתר דיוק בבית חולים האוניברסיטאי

של האוניברסיטה האמריקנית של ביירות,

זה מה שאמרו לי ההורים.

בדרך כלל ילדו בבית?

-חלק ילדו בבית, כן, אבל...

חלק גם בבתי חולים.

-כן.

00:01:00

לפי ההזמנה של ברית המילה,

היה כתוב אלי,

אבל סבא שלי היו...

נוהגים לקרוא לפי סבא,

ואם זו בת לפי סבתא.

אצלנו הספרדים, האשכנזים זה שונה.

אשתי אשכנזיה.

אליהו, הסבא שלי היה אליהו למשפחת ענתבי.

00:01:30

וענתבי זו עיר בדרום סוריה

שהייתה בצפון סוריה

שהיום היא בדרום טורקיה.

ענתב. -ענתב, נכון.

-ענתב, ענתב.

והטורקים כבשו אותה,

וברגע שהם כובשים עיר הם מוסיפים על העיר

הפרפיקס "גזי".

"גזי" זה אומר מנצח.

00:02:00

אז היום אם תסתכלי על המפה, תסתכלו על

המפה, קוראים לה, לעיר הזאת גזי ענתב.

הבנתי.

ואפילו פעם אחת באה נבחרת הכדורגל לישראל,

גזי ענתב.

וההסבר שנתתי לך שמעתי אותו משגריר טורקיה

בבריסל.

זה ענתבי.

אז זאת אומרת שהמשפחה מוצאה מסוריה?

00:02:30

מסוריה, למרות שכל אלו שהשתקעו בגזי ענתב

או בענתב

הם יוצאי ספרד, באו והשתקעו...

-גירוש ספרד. -גירוש ספרד.

עכשיו זו שושלת של רבנים וכולי,

אבל לא כולם.

הנה במקרה פעם...

-קצת על אבותיך באמת.

על ה... -כן.

-על סבא וסבתא? -סבא וסבתא.

קודם כל יש גם את אמא,

שלא נשכח את אמא.

00:03:00

הענתבים אז שוב אומרים שזו שושלת של רבנים

ולא חסרים מחקרים.

את פותחת את הספרים ו...

אבל לא כולם, לא כולם,

יש ויש.

סבא שלי, מה שאני יודע,

זה שהוא נולד בקהיר,

ובגיל שנתיים הוא עזב.

כנראה עזב ללבנון.

00:03:30

והיה צריך אולי להתגייס לצבא ה...

של האימפריה העות'מאנית בזמנו.

זה מה שאני יודע, ענתבי,

והיו גם ענתבים...

מענתב הם עברו למצרים וממצרים ללבנון?

-משהו כזה, משהו כזה.

לענתבי, אבל לא לשכוח יש גם משפחת אמא,

00:04:00

שזו משפחת טרבולסי, טרבולוס.

שזה המקור הוא רודוס

של סבתא, רודוס.

-יוון?

יוון וסבא שלי גם כן מיוון.

והם באו גם כן מיוון ללבנון.

ולמה? כי החיים היו טובים

בהשוואה למדינות האזור,

00:04:30

היו יחסית די יפים וטובים,

ואז באו ללבנון.

-הייתה הרבה הגירה ללבנון.

הייתה הגירה,

סך הכל הקהילה

מנתה בין 15 ל-20 אלף יהודים.

אף פעם לא עשו סקר לדעת בדיוק.

אבל זו אחת הקהילות בעולם הערבי

שדווקא גדלה, צמחה.

00:05:00

ואחת הסיבות זה שהתנאים היו די נוחים,

די טובים,

ולבנון קלטה גם כן הגירה.

וזה התבטא גם כן בקהילה הקטנה היהודית.

באו, היו יהודים מעיראק,

היו יהודים מסוריה,

היו יהודים אשכנזים.

אני אתן לך דוגמה,

למשל בכיתה שלי,

00:05:30

רק אחר כך כשבאתי לארץ,

עכשיו יש הבדל, אשכנזים, ספרדים...

בוכבינדר, קוסלובסקי, לרמן.

ילדים שהיו בכיתה.

-ומאיפה הם באו?

באו ממזרח אירופה, מאירופה, מאירופה.

ולא לשכוח שעד 48'

יכלו לנסוע מארץ ישראל

ללבנון ובחזרה.

זאת אומרת...

-ברכבת, לא.

00:06:00

רכבת יכול להיות, כן,

כן כן.

ובאו אפילו ללמוד בביירות.

המעבר היה חופשי, כן?

אז הקהילה היהודית הייתה באמת רב גונית,

רב תרבותית, כמו לבנון.

אתה אפילו אומר שלא הבדילו בין אשכנזים

וספרדים... -לא.

00:06:30

לא, היו מעטים מאוד, מעטים.

-הם השתלבו.

השתלבו מאוד, אין פה, לא...

הרי כולנו היינו קהילה יהודית.

כן, לא שבטים שבטים.

-שבטים שבטים. ואת סבא וסבתא הכרת?

הכרתי למזלי ולשמחתי,

גדלנו איתם.

לא, עם ההורים,

אבל היינו...

00:07:00

מבקרים 50/50 אצל הענתבים ואצל טרבולוס.

כן.

-סבא שלי עסק בבנקאות.

איזה סבא?

-הסבא אנבטי. -כן.

וסבא טרבולוס עסק במסחר,

מסחר בדים.

והם היו נציגים של בדים שהיו מביאים אותם

מאירופה, נציגים בלעדיים

00:07:30

של סוג מסוים של בדים,

אפילו בדי כלות וכולי.

אז אם נסכם את הקהילה היהודית,

קהילה מאוד מאוד שמחה,

מאוד שמחה.

עכשיו אמרתי לך מעגלים מעגלים,

המעגל היהודי,

אבא היה רואה חשבון.

מנהל חשבונות.

00:08:00

הוא למד...מה היה המסלול ה...

-אני חושב שהם למדו באליאנס גם.

אליאנס זו מילה שהרבה מאוד אנשים ישמעו

ויתרגשו.

כי מן הסתם אולי יום אחד

יראו אותו עוד לבנונים שנמצאים בעולם כולו.

סך הכל אם לחלק חלקם באו לכאן,

2000 3000 4000 יהודים.

00:08:30

היו גלי עלייה גם כן.

ואני נמניתי עם העלייה של 1968,

67'-68'-69'.

והאירוע שגרם לאנשים לבוא

זה היה מלחמת ששת הימים, ששת הימים.

גם אמא הייתה באליאנס.

00:09:00

אבל מעטים הלכו...

אבל זה דור יותר קדימה, לא של ההורים.

כל הקהילה הייתה,

השתייכה למעמד הביניים.

ביניים פלוס.

אנשים היו אמידים וגם כן סוחרים.

ומה שמאפיין את המדינה

הזאת שהיו רב תרבותיים.

00:09:30

עוד מעט נראה את זה... -צרפתית.

-צרפתית ואת תראי את זה לפי בית הספר,

אנחנו ארבעה, אחותי הגדולה שלי,

אלי, דוד,

הוא יותר צעיר...

אחותי יותר מבוגרת בשלוש וחצי שנים,

אחי יותר צעיר בחמש שנים,

ואחותי הקטנה קטי, סביבות 50 היום,

00:10:00

היא הרביעית במשפחה.

אז קצת על איך זה לגדול כילד בלבנון,

בביירות?

הכל התרחש ברובע שנקרא וואדי אבו ג'מיל

שהרבה מאוד אנשים שמעו עליו.

רובע קטן אבל מלא חיים,

זאת אומרת החיים... -רק יהודים גרו בו?

00:10:30

לא לא, היו הכל,

כל ה...אבל...

בית הכנסת המרכזי ישב ברובע.

מגן אברהם.

זה בית כנסת מפואר ששופץ לאחרונה,

ואני מקווה שיבוא יום גם ויחנכו אותו,

למי, אני לא יודע, כי היום מדברים על

זה שיש עשרות בודדות של יהודים שנותרו.

00:11:00

לצערנו אבל גם לשמחתנו, זאת אומרת,

מקום זה בני אדם,

ברגע שאין בני אדם שם...

אז שם היה בית הכנסת

והיו עוד כמה בתי כנסת,

נדמה לי עוד כמה שישה-שבעה באזור הזה.

אבל אנחנו היותנו משתייכים ללדינו,

הספניולית מצד אמא וגם מצד אבא,

00:11:30

הסבתות, שתי הסבתות דיברו לדינו בבית.

ושם למדתי את השפה הראשונה,

לא שדיברתי אותה,

אבל שמעתי אותה מפי שתי הסבתות.

שהיו...היינו כל האירועים

היינו עושים אצלם בבית.

אבל נחזור לרובע היהודי.

00:12:00

הכל התרחש שם וגם בית הספר...

-אליאנס. -אליאנס היה שם גם כן.

ו... -היה גם בית ספר אחר?

-היה תלמוד תורה.

זה כאילו קצת...

תגבור לימודי יהדות,

-כן.

אבל היו כמה כיתות, מעט כיתות.

00:12:30

בבית הספר אליאנס היו עד חטיבה.

עד כיתה י'.

ואז הילדים היו צריכים לבחור בית ספר

או שילמדו מקצוע,

או שיבחרו בבית ספר לא יהודי.

לא יהודי.

אחותי למשל שהייתה שם עד גיל 18-19,

00:13:00

הלכה לבית ספר צרפתי.

Saint Joseph de la Parisian.

וזה... -מגיל תיכון היא למדה בבית הספר הזה.

-מגיל תיכון.

למדה נראה לי שלוש שנים.

אליאנס בנים בנות ואפילו היו כיתות מעורבות,

כן, זאת אומרת,

היו שיעורי היסטוריה יהודית,

00:13:30

אבל לא תורני מה שנקרא,

mild,

היינו...

-וזה היה המזג של הקהילה?

כן כן כן, לא...זאת אומרת...

-כאילו איפה היית שם אותם?

היום, פה? -כן, על ה...

-מסורתיים.

מסורתיים?

-מסורתיים, כן, לא...

באנו לכאן כאילו,

היית צריכה לבחור בין דתי ללא דתי.

הדיכוטומיה הזאת הפריעה לנו.

00:14:00

כי אנחנו...

זה בית הספר זה הרבה מאוד חוויות.

התחלנו מ-jardin de infantes.

זה בית ספר דובר צרפתית?

צרפתית, עכשיו פה מגיע הזה.

הנושא המעניין.

מגיל צעיר, מגיל 3-4 עד 12,

למדת שלוש שפות.

00:14:30

זה ערבית, צרפתית ועברית.

היו לנו שיעורים בעברית.

וכל זה היום בראייה לאחור הכשיר אותנו

לחיי העולם הגדול.

וכשבאתי לכאן ואמרתי אני דובר ארבע שפות,

התווספה האנגלית יותר מאוחר.

אז וואו, זה היה...

אנשים התפלאו וזה.

00:15:00

איך אתה רוקד וזה, חשבו...

כי פה גם הדימוי של מדינות ערב

של הישראלים,

לצערי גם עד היום,

הוא שלילי מאוד, שלילי.

כי זו תרבות בפני עצמה.

ולבנון היא 19 דתות,

19 עדות,

ובכללן העדה הישראלית, היהודית.

00:15:30

היום כבר גמרה, נגמרה כמעט.

ואוטוטו כנראה ייצא ספר על יהדות לבנון,

מפי חוקר נוצרי צרפתי לבנוני.

והוא עושה, אני רואה את זה לפי הפייסבוק,

קוראים לו נאז'י זיידן.

00:16:00

הוא ממש... -עושה מחקר רציני.

-מחקר רציני, את תגידי לו את השם שלך הוא...

יתחקה אחרי המשפחה שלך,

יביא לך מאיפה ולמה ומאיפה הגיעו,

אגב יש גם, חלק מהקהילה,

חלק קטן היה בצידון.

צידון ועוד, אבל בעיקר ישבו בביירות.

באיזה שפה דיברו בבית?

00:16:30

דיברו ערבית, קצת לדינו ברגע תמיד,

אבל השפה הכי

בבית הספר

למדו 18 שעות שבועיות צרפתית.

זאת אומרת, החומר שנלמד היה בעיקר בצרפתית.

הספרים היו מצרפת,

זה היה יום מרגש בתחילת השנה לקבל

00:17:00

ללכת לקנות את הספרים,

ספרים חדשים,

צבעוניים, ובאנו לכאן שחור לבן

וזה עשה לנו שחור בעיניים.

אבל אין, צבעוני, זו מדינה 10,400

קילומטר רבוע, אבל של עניין.

כשאתה אומר שאנחנו צודקים ולא צודקים

כשאנחנו מתייחסים לתרבות הערבית כפרימיטיבית,

למה אתה מתכוון?

-לא פרימיטיבית.

00:17:30

אבל עד היום, תראי,

אני אחרי כל השנים האלו בחוץ לארץ,

ואני באגף שאמון על היחסים

בין ישראל לעולם הערבי,

ובעיקר יש לנו שתי נציגויות בעולם הערבי,

מי שעדיין לא יודע,

מצרים וירדן.

יש צד, לא אגיד זה חריף,

אבל זו בורות

על מי זה הצד השני.

00:18:00

ואתה כדובר ערבית,

את צריכה לראות איך הדלתות

נפתחו באמת במצרים.

תראי, הייתה קונכ"ל, קונסול כללי,

הייתי מגיע לכניסה לעיר ופתאום

כשדיברתי איתו בערבית הוא בפעם השנייה

הוא נתן לי שתי נשיקות,

ולא היה לי נעים כי בכל זאת הוא נתן נשיקה

לישות הציונית.

00:18:30

זאת אומרת ליד החיילים שלו

זה לא נעים, הוא...

הבכתי אותו באיזשהו מובן.

הרבה מאוד ישראלים לא יודעים מה קורה שם.

אבל לצערנו האירועים כופים את עצמם.

זאת אומרת בצדק כן לא מעוניינים,

כי שוב אנחנו מתנשאים ומתנשאים וזה,

אבל מצד שני חובה חובה שאנחנו נדע ערבית.

00:19:00

ונכיר את התרבות.

-להכיר, להכיר.

כי זו פתיחת הדלתות.

את מדברת את השפה, הכל משתנה.

את יודעת קצת על התרבות שלהם

ועל המוסיקה.

לא חסרה להם תרבות, במיוחד לבנון.

ארץ התרבויות השונות.

ויש לה גם היסטוריה מעניינת,

סופר מעניינת,

למרות אני אסכם ואני אומר לך

00:19:30

זו ארץ שהשוו אותה למזרח התיכון,

לשוויץ של המזרח התיכון,

פריז...אבל מצד שני ארץ אוכלת יושביה.

והדבר החשוב שם זה הישרדות.

דיברנו על 19 עדות

כל אחד רוצה לשרוד בסופו של דבר.

וכשאת אומרת להם תפרקו את החיזבאללה,

עזוב את החיזבאללה,

00:20:00

כולם מסכימים שצריך לפרוק את הנשק שלו.

אבל אם יעזבו את הנשק,

מישהו... -יאכל אותם.

-מישהו יאכל אותם בלי מלח.

מישהו יאכל אותם.

אז צריך לחשוב על הדבר הזה.

פעם הייתה לבנון דגם של הקוהביטציה.

של החיים ביחד.

אבל אחר כך האיזון נשבר.

00:20:30

67-8' כשהתחילו לבוא הפלסטינים,

התמקמו בדרום לבנון,

ו... -זה קרה ב-67'-8?

-67'-8 ועצרו את ה...

את מחנות הפליטים שם.

-כן, לא רק זה,

אבל יצרו את פתח והתחילו להציק לישראל.

ואז ישראל יותר ויותר התחילה

לטפל בשכן המתפרע הזה,

הוא לא לבנוני.

00:21:00

הוא פלסטיני, כן,

הוא גם יש לו את ה...

צריכים לשלוח אותו לפסיכולוג,

אבל הוא יש לו את הבעיות שלו.

בלבנון עד היום... פעם אמרו על לבנון שהיא

תהיה המדינה השנייה שתעשה שלום עם ישראל.

היום היא המדינה האחרונה.

ולמה? סיבה פשוטה.

זה משטר חלש

שהוא עומד על כל מיני איזונים מאוד עדינים,

00:21:30

הדתיים, כל דבר קטן,

עוד שייך לזה, שייך לזה, שייך לזה,

ותחשבי לרגע כמה בעיות,

זאת אומרת זה לא רק אנחנו די מורכבים.

גם שם מורכבים,

אז כל החלטה היא מאוד מורכבת.

ונחזור לבית הספר, זה היה

זה היה תענוג, זאת אומרת לדעת את

כל השפות האלו, שלוש, ארבע אחר כך,

ואחר כך...

-זה בית ספר שהוא רק יהודי?

00:22:00

95 אחוז 96 אחוז,

היו מורים לא יהודים,

סטאז חראללה, סטאז יאזבה,

מאדאם ספר,

נוצרים, מוסלמים,

פחדתי משיעורי דקדוק בערבית,

היה משהו.

זה היה קשה כמו פה.

והיו כמה בודדים לא יהודים שבבית הספר

כי זה נחשב בית ספר ברמה גבוהה.

00:22:30

קהילה, עוד פעם זה...

אולי בגלל זה כשהייתי נמוך קצת,

הייתי תמיד על השולחן רואה

את כל הדברים הטובים.

ולבנון זה...

עם קולינריה מפותחת.

אתם בטח שמעתם על הטאבולה,

טאבולה זה סלט,

שהוא...שצבעו הוא כצבע הדגל,

לא יודע אם אנשים יודעים,

00:23:00

זה ירוק, לבן ואדום.

אדום זה עגבניות,

ירוק זו הפטרוזיליה, בהדונס,

וקצת נענע אבל דק דק דק

ואת צריכה לנקות וזה...

יש עבודה, ובורגול שאת משרה אותו

סוחטת, שמה בפנים ובצל לבן דק, קטן.

00:23:30

מערבבת הכל, שמה את שמן הזית,

את הלימון שזה אחד המרכיבים

של המטבח הלבנוני,

מלח ופלפל, הרבה לימון,

וזה משהו מהסרטים.

חגים שוב סביב האוכל כמו בארץ,

זה לא יוצא דופן.

אבל החגים...

00:24:00

נתחיל באיזה חג? בפסח?

פסח.

תחילת השנה, ניסן, נכון?

חודש ניסן.

היא המומחית, ראש חודש.

ראש חודש של החודשים,

של החודשים, ניסן.

אז היום את אוכלת כמעט פיתות בזה,

שם לא היה, זאת אומרת,

רוב המוצרים היו תוצרת בית.

00:24:30

אנשים ישבו, נשים בעיקר, ובישלו.

ומה שאני זוכר,

ככה זיכרון של ילדות,

אני התפללתי אגב בבתי כנסת,

התפללתי בשישי בבית הכנסת המרכזי,

מגן אברהם, וביום שבת הייתי הולך לפסניוליה.

אבא אני זוכר הוא הלך לעבוד.

הוא עבד אצל משפחה אפילו פלסטינית.

00:25:00

ותשמעי את היותר מבוגרים אולי תשמעי

כל מיני הערות, אחותי אתמול סיפרה לי על

הערה ב-Saint Joseph de la Parisian

פלסטיני שם לא נוצרים.

אמר לה עוד יבוא יום, אתם תהיו שם

ואנחנו נזרוק עליכם אבנים, אז.

אבל שוב, אנחנו לא נחשפנו לדברים האלה.

00:25:30

בפסח אז רוב הדברים הם תוצאת בית,

אחרי...הא?

מצות גם?

-נראה לי שכן.

נראה כמו פיתה, אש תנור כזאת, דקה דקה.

עכשיו כמעט כל דבר...

ואם היה משהו זה, משהו שהוכשר,

זה היה הפיצוחים שמקום מיוחד

שכחתי את השם,

שהיו כולם קונים את הפיצוחים.

00:26:00

ואז הייתי הולך עם סבא שלי

לביקורים אחרים התפילה,

במשך השבוע.

-בית הכנסת, כן. -כן.

והיינו הולכים ומתארחים אצל חברים שלו.

ואז אני הייתי אוסף אחרי ביקורים כאלה

הייתי אוסף את השוקולדים, את המרציפנים,

את הדברים ה...

ולא חסרים דברים מתוקים וטעימים.

00:26:30

ובסוף החג אני זוכר היינו יוצאים מבית הכנסת,

היו שם שורה של רוכלים

שהיו מציעים את מרכולתם

כי הם ידעו שהיהודים

נמנעים מלאכול... -בפסח.

-כן, בפסח.

אז כעך וכל מיני דברי מתיקה.

פסח לא אכלנו...

00:27:00

ליל הסדר אחד אצל משפחת ענתבי,

ואחד אצל משפחת טרבולוס.

כי היו שניים, שני סדרים.

היה נחמד, רק אני יודע שאבא שלי סחב אותי,

לא הייתי כנראה מחזיק מעמד עד סוף הסדר.

ולא, זו הייתה יציאת מצרים,

הלחמא עניא,

והייתה איזשהי תוספת שמה

00:27:30

משארותם צרורות בשמלותם עד שכמם.

זה נמצא באיזשהו מקום.

מאיפה באת?

כולם היו שואלים אחד את השני.

מביירות לאן אתה הולך?

לירושלים, אז היה...היה יפה, היה נחמד.

זה פסח.

סוכות לא כולם עם לולבים

ולא כולם עם ארבעת המינים.

יש את הרב שמה

00:28:00

ואת החזן, היו להם,

היו מוציאים אותנו ידי חובה,

והייתה סוכה גדולה, ענקית,

אז כולם היו נכנסים,

היו כאלו שהיו כנראה מקימים את הסוכות שלהם,

כמה משפחות,

אבל ככה זה סוכות.

זאת אומרת, לא...

פה כל אחד יש לו את ארבעת המינים.

אנחנו...יש אפשרות, כנראה עושים את זה,

אבל לא...

00:28:30

שבועות אתה זוכר? -שבועות אני אתן לכם

פה, חייב לתת להם מתכון. -מתכון.

את מקשיבה?

קוראים לזה מדיאס,

כי זה אמרתי לך, חלק ספרדי.

כן? אוקיי.

את לוקחת, הנה קנינו אתמול את הקישואים,

חותכת, קישוא בינוני,

את מוציאה את הבפנים, את חותכת אותו לאמצע,

בגלל זה קוראים לזה מדיאס.

00:29:00

חותכת אותו לאמצע, מוציאה,

עושה מזה סירה קטנה,

את לוקחת ארבעה סוגי גבינה,

עדיף גבינה קצת מלוחה, קשקבל, פרזמן,

צפתית בעיקר,

ועוד גבינת עמק.

מערבבת הכל, עם ביצה עושה בלילה, הא?

כמו סירה.

-כן, ואת שמה בתוך הסירה

00:29:30

מילאת אותה, את לוקחת את זה

ושמה על פירורי לחם.

ואז את מטגנת, שמה טיפה סוכר למטה,

סוכר תמיד מוסיף,

את מטגנת צד עד שזה נהיה זהוב,

מחזירה ואת עושה כמה,

לא, לא נופל.

00:30:00

אז את עושה כמה כאלו בתוך המחבת,

ואז את ממלאת את זה במים

את כל הסירות,

במים ושמה קצת שנותן טעם,

קצת

אוסם, קצת נו,

אבקת מרק?

-אבקת מרק פרווה.

00:30:30

לא פרווה, פה לא,

אבקת עוף פרווה.

את שמה את זה ואת מבשלת 45 דקות

עד ש...אפילו יותר,

עד שהסירה אכילה.

זה משהו מהסרטים,

את מוציאה, מגישה שתיים,

מוסיפה על זה יוגורט ותטעמי ותגידי מה דעתך.

-דווקא אנחנו עושים עם בשר בבית.

00:31:00

כן, אפשר גם בשר אבל...

-זה גם מתובל.

אבל בשבועות זה נשמע משהו.

אז זה שבועות, גמרנו את שבועות?

אין, כל חג יש לו את ה...

-ימים נוראיים? איך עברו על ה...

אין, רוב האנשים באו וגם הנשים,

הייתה עזרת נשים למעלה,

00:31:30

תמיד הגברים היו אומרים "שקט נשים, שקט".

וזו הייתה תערוכת אופנה.

נשים באו בבגדים הכי יפים שלהן.

עוד לא הגענו לקיץ,

היה בית קיץ בהרים.

ולפעמים קרה שהחגים היו בתקופת הקיץ.

00:32:00

אז חגים,

חגים, כן, הולכים,

אבל שבתות גם אנשים הלכו לבית הכנסת,

אבל חלקם גם הלכו לים אחרי זה.

זאת אומרת, לא...אמרנו לך,

בואו נגיד מסורתיים.

זאת אומרת, קהילה מאוחדת,

יש מוסדות לקהילה, יש...

מסודרת מאוד,

זאת אומרת למדתי על זה יותר מאוחר,

כשהתחלתי לקרוא.

00:32:30

כן, והיה מוסד של מתן בסתר וזה,

דאגו לחלשים.

ולא,

היה נשיא לקהילה ודווקא חלק מראשי הקהילה

היו בקשרים עם מפלגות לבנוניות.

בין השאר היו בקשרים עם מפלגת הפלנגות,

של ג'ומאייל.

00:33:00

אני זוכר משפט שאני לא אשכח אותו

באמת ראיתי אותו בביקור בבית הכנסת,

האבא, פייר,

אחר באשיר, אללה ירחמו, נרצח,

בשבועיים, יצא לי שבועיים לפני שהוא נרצח

הייתי שם.

זה בהזדמנות.

אבל הוא אמר

ברגע שיהודים עוזבים מקום,

זה סימן לא טוב לבאות.

00:33:30

כנראה הוא צדק.

אחרי כמה שנים הייתה,

אחרי 67'-8,

הייתה מלחמה אזרחית,

שהם חוו כמה פעמים,

הראשונה, מלחמת האזרחים בלבנון הייתה

ב-1850 ומשהו באמצע,

בין דרוזים לנוצרים.

ולבנון עד 1923 או משהו כזה, לא מדייק,

00:34:00

הייתה הר הלבנון, הר הלבנון,

אזור מסוים,

אחר כך הצרפתים שרצו לצ'פר את הלבנונים

שתמכו בהם,

נתנו להם מתנה וקוץ בה, איך אומרים?

אליה וקוץ בה.

-אליה וקוץ בה.

נתנו להם את הצפון, חיברו להר הלבנון,

הר לבנון שם נשמרו בגלל שזה הר ו...

00:34:30

אז היו 50 ומשהו אחוז נוצרים על ההר הזה.

והחלק ה...

-זה ארגון בהר הלבנון?

באזור הזה, כן.

למרות ששם יש יותר ריכוז של מוסלמים.

זה סיפור כל העדות,

יש מפות, את יכולה לראות בדיוק מה מי מו.

היום כמעט 30 אחוז נוצרים מכל העדות.

00:35:00

נוצרים מארוני, יווני קתולי,

יווני אורתודוכסי, ארמני,

וכל קהילה כזאת מחולקת לשתיים.

כמו אופייני מאוד ללבנון.

אותו דבר גם דרוזים, אז...

נתנו להם את המתנות האלו,

והפכה לבנון the greater Lebanon,

הגדולה יותר. -לבנון הגדולה.

00:35:30

נתנו להם ריכוז של מוסלמים,

ריכוז של מוסלמים וריכוז של מוסלמים.

לא שהמוסלמים לא היו בסדר,

הסונים היו בסדר גמור.

זאת אומרת היו ביחסים טובים עם הנוצרים.

החלק הפחות סוציואקונומי ובעייתי

זה השיעים.

והיום אתם מכירים את לבנון,

היא מחולקת ל...

00:36:00

הנשיא צריך להיות נוצרים מארוני,

יושב ראש הפרלמנט מוסלמי שיעי,

וראש הממשלה סוני.

היום זה חרירי, היום הנשיא זה עאון, היום.

ויושב ראש הפרלמנט שהוא הרבה מאוד שנים

זה הפלג היותר מתון של השיעים,

זה ברי, נבי ברי, אולי שמעתם את השמות.

00:36:30

אז למה מתנה מורעלת, מה שנקרא?

כי קיבלו, הם גדלו בשטח

אבל זו הייתה ההתחלה של הסוף.

ההתחלה של הסוף שלה דמוגרפית.

דמוגרפית התחילו לאבד רוב, הנוצרים.

-כן.

כל השנים האלו היו רוב בפרלמנט,

שישה מול חמישה,

מוסלמים נוצרים.

00:37:00

בסוף מלחמת האזרחים 1990,

היו הסכמי טאיף בסעודיה,

ואז צמצמו את הזה, את החלוקה הזאת ל-50/50.

היום יש 50 אחוז נוצרים עם 128 חברי פרלמנט,

50 אחוז מוסלמים אבל כל מיני, ערב רב,

00:37:30

והיום מי ששולט האון,

ונחזור לבית הספר.

נחזור לחיים היהודיים.

תוססים, זה בריתות, זה חתונות,

זה קטן היינו את ה...

חתונות אני אראה לך תמונות אם תרצי.

ואנשים חגגו.

בית קיץ, כן,

זה היה בשני מקומות בעיקר.

00:38:00

בקיץ זה חם עלו להר שזה בבחמדון

עיר כ-1100 מטר מעל פני הים,

זאת אומרת בחורף יש שלג שלג

1100 זה הרכבל התחתון.

והרכבל העליון שלנו זה 1400.

אז זה בבחמדון.

00:38:30

הייתי מגיע לשם, הייתי ילד,

היינו מעבירים את דברי הבית

במשאית והיו באים...

ומגיע, ואני שומע דבר ראשון,

מה עושה חמור? נהייה? 

נעירה.

-נעירה של חמור.

ואז אני יודע שאני בבחמדון.

זה היה נחמד.

-כמה זמן הייתם שם?

00:39:00

אה שם, חודש וחצי חודשיים,

מקסימום חודשיים.

והיינו רואים חברים וזה,

חלק נכבד מהקהילה היה עולה למעלה

ואותו דבר במקום שנקרא עאליי, זה אזור,

שני המקומות האלו יש בהם הרבה דרוזים.

כי אמרנו הר הלבנון

יש בו מיעוט דרוזי שם,

גם הוא התגונן בתור מיעוט.

00:39:30

התגונן, וגם בסוריה הם יושבים בהר הדרוזים.

אז אלה היו באמת זכרונות יפים מאוד.

תנועות נוער הייתי בשתי תנועות הנוער שהיו שם

זה היה צופים

היהודים, ומכבי התעמלות.

אותו מכבי פה ושם.

כי אני זוכר, לא זוכר, לפני 48' היו מגיעים

00:40:00

להשתתף במשחקי מכבי פה,

דוד שלי הגיע נראה לי.

אותו דבר היה גם במצרים,

הייתה שולחת משלחת נחמדה.

והיו כדורסלנים טובים ב...

לא יודע, במצרים בטוח.

אז בבית שלנו קראו לאזור

זרובת אל מן.

זרובת זה החצר כאילו

00:40:30

של משפחת מן.

והיה מפעל לקרטון בקומה הראשונה,

קופסאות קרטון,

אנחנו, קומה מעלינו היה הרב הראשי,

שחוד שרים שבהמשך הדרך הגיע לסאו פאולו,

ושם בשהות שלי פגשתי אותו.

ויש לו ילדים מפוזרים בדרום אמריקה.

00:41:00

והם מקפידים, את יודעת, על...

יש מעמדות אבל אין.

יש.

הלבנונים עם הלבנונים,

הסורים עם הסורים,

חלבים ודמשקאים זה שני דברים שונים.

כן, יש תחרות ביניהם,

זאת אומרת, לא תחרות,

היותר "אליטה", במירכאות, הכל במירכאות,

זה החלבים, כן.

משפחת ספרא באה משם.

00:41:30

אותה גם כן פגשתי בברזיל.

אוקיי, אז...

-זה בבחמדון.

הרבה זכרונות יפים.

היינו יוצאים בערבים לטייל,

היו הרבה מופעים, מוזיקה מערבית,

ועוד דבר אחד שאי אפשר לדבר על לבנון

בלי להזכיר אותו,

זו הטלוויזיה.

הייתה טלוויזיה עוד לפני

שפה התחילו בטלוויזיה.

00:42:00

תוכניות מערביות, היו סרטים,

אהבתי ללכת לראות סרטים,

לפעמים הייתי מתפלח עם ההורים שלי,

סרטים מערביים.

וידענו צרפתית,

והמוסיקה ששמענו את צריכה לראות,

את אין לך פייסבוק.

אז בפייסבוק שלי אני שם מוסיקה.

לוקח אותה מיוטיוב ושם אותה,

ואלה שירים של שנות ה-60

00:42:30

70 באנגלית, באיטלקית, בערבית,

והזמרת הכי מדברת לכולנו

זו פיירוז המפורסמת.

היא היום לקחה את מקומה של אום כלתום.

בשנים האחרונות לא שומעים עליה,

ויש לה קול, אני אשמיע לך אותו יותר מאוחר,

זה משהו באמת.

00:43:00

את שומעת אותה, אלה שירים

ששומעים אותם בבוקר.

את שומעת, את מרגישה כבר את ההרים,

את לבנון, את הנופים היפים.

שוב, מדינה קטנטונת עם הרבה מאוד...

יש לך את ההר מצד אחד,

שמחוף הים להר זה שעה-שעה ורבע

את נמצאת בהר

בגובה של 1100-1200 מטר.

00:43:30

והכל מתרחש שם.

אמרתי היה הרב הראשי, שחוט שרים,

היינו בקשר עם הילדים שלו.

והוא היה מנהל חתונות.

-כן, עורך. -עורך חתונות.

השכנים מה? לא יהודים.

-הלא יהודים? אני, אני בקושי.

00:44:00

בקושי בקושי בקושי

ופעם היה לי חבר ארמני.

הוא רצה ללמוד עברית,

אמרתי לו עברית, ואתה תלמד אותי ארמנית.

היו שתי קהילות גדולות ככה,

מפולגות גם, טנשק וטשנק.

עכשיו כל אחת זה סיפור מול ישראל.

את ההבדלים מי יותר בעד ישראל ונגד,

00:44:30

את זה שמעתי יותר מאוחר,

רק דבר אחד מעניין.

זה סתם.

אחרי מלחמת ששת הימים הסתובבתי,

היינו ככה

גדלנו בכמה סנטימטרים גובה, תפסנו גובה,

ומלחמת ששת הימים זה סיפור בפני עצמו.

אז אחד אומר לשני תשמע אני מחר מתגייס,

שני בחורים צעירים,

מתגייס לצבא הישראלי.

00:45:00

הוא אומר תשכח מזה, לא

לוקחים מטומטמים כמוך לשם.

זו הייתה האווירה.

אני צחקתי והמשכתי בדרכי.

להגיד לך שישראל הייתה כל יכול,

אבל כנראה לא בלבנון.

כל מיני מקומות ב...

-אחרי ששת הימים? -אחרי ששת הימים, כן.

אני זוכר היהודים שיצאו לחוץ לארץ מהקהילה,

00:45:30

היו חוזרים עם חוברות הניצחון של ישראל.

היו מגניבים אותם... -ומה לכם תוך כדי מלחמה?

לבנון... -תראי,

מתי ששמעתי על פתיחת המלחמה

הייתי בבית הספר, באליאנס.

והמורה, אני זוכר אותו עד היום,

מיסייה ברכה, שם עברי.

הוא נפטר לצערי בחור צעיר,

הוא היה מדריך גם כן במכבי.

00:46:00

ואמר עכשיו מדווחים שהצבא הישראלי

חיסל מאות מטוסים של האויב,

של...

שמענו את זה, פתאום הרגשת איזשהי תנועה

למטה, שמה זה היה,

היינו בקומה שנייה.

00:46:30

תכונה מיוחדת,

היו חלק שלקחו את הילדים שלהם להר,

עמדו, היו חלק שאפילו לקחו אותם,

מעטים מאוד,

לקפריסין, יצאו לזה...פחדו.

והרוב הסתגר בבתים, הסתגרו בבתים,

ויכולת לשמוע זמזום אחד

ארוך בכל הרובע היהודי,

00:47:00

כולם הקשיבו לקול ישראל בערבית.

ואנחנו עלינו לקומה השלישית של השכן,

משפחת מן.

שהיו להם שני בחורים שהם היו מדריכים במכבי.

ופתחו מפה והתחילו לראות איפה מה מי מו.

והיה צפצוף של החדשות מישראל.

00:47:30

אבל נראה לי הרבה שמעו את קול ישראל בערבית.

זאת אומרת ישר נכנסתם לכוננות.

חששנו. -כן.

ואני זוכר,

שהיה יום שכאילו שמענו שהצבא הלבנוני

שלח כמה טנקים

ושם אותם מסביב לרובע היהודי

00:48:00

כדי למנוע מחלק אספסוף, פורעים להיכנס.

וזה עבר, זה עבר ואז כמו שאמרתי לך,

אנשים התחילו לשאול את עצמם

איפה הם רואים את עצמם

אני בטוח שבמלחמת העצמאות

היו כאלו שעלו לארץ, כי שלושה

דודים שלי היו בארץ לפני כן.

00:48:30

אז איכשהו זו הייתה אחת הסיבות שגם בגינן

עלינו לארץ, אבל היה רגש...

ציוני -כן. -תקראי לו.

אבל אנחנו כצעירים הלכנו

לאיפה שלקחו אותנו ההורים.

דוד שלי נסע לקנדה עם עוד דוד.

00:49:00

אבל הנושא היהודי היה חזק

וזה התחבר לנושא הישראלי.

והיה...הקפדנו.

היו...

כמה, הייתה תנועה אחת בצרפתית,

ג'י אר שאחותי הייתה ממקימות...

(צרפתית)

00:49:30

ושם אני מתאר לעצמי דיברו,

ובמכבי דיברו.

ובצופים היהודים דיברו גם.

והמחנה האחרון שלי שהיה בצופים

היה בעיירה שקוראים לה ג'וזין.

ג'וזין, עיירה נוצרית בהר הלבנון.

ואז הייתי צריך לעשות סקצ', מערכון,

כבר הייתי אז סטנדאפיסט אולי.

00:50:00

משהו קצת מצחיק על נושא מלחמת ששת הימים.

ואז...

מתי מתחילות המחשבות במשפחה על עלייה?

צריך לשאול אותם ובגלל זה אני אומר

יש כל כך הרבה שאלות היום

שהיינו צריכים לשאול אותם.

חבל שאינם איתנו.

ואולי הילדים ילמדו מהם...

00:50:30

מזה.

-מזה, לא לשכוח.

חשוב להעביר את זה הלאה ולהכיר את המציאות.

ומה, זה בא לך פתאום?

שאמרו...

-שאמרו, כן.

וקיבלנו את זה בטבעיות.

לקחנו את הדברים שלנו,

כמה שפחות, לא...

נראה לי שאנשים יכלו להוציא את הכספים שלהם

אבל הבנתי שמי שיצא איבד

את האזרחות שלו הלבנונית.

00:51:00

והיהודים הלבנונים התפזרו בכל רחבי העולם,

אם זה בדרום אמריקה,

בארצות הברית, בקנדה, בצרפת,

במילאנו.

תראי אותם בכל מקום כמו הפזורה הלא יהודית.

הלבנונית.

היום יש 12 מיליון

לבנונים מחוץ ללבנון וצאצאים,

00:51:30

ולבנון כולה 4 מיליון.

תוסיפי לזה מיליון וחצי פליטים סורים

עוד 200 אלף פליטים פלסטינים,

שאין להם את כל הזכויות,

את מכירה.

וזהו, ויש קשר בין כולם. -אז אתה אומר

הייתה תנועה החוצה לא רק של יהודים.

00:52:00

בכל מלחמה הייתה תנועה, כן,

למשל במלחמת האזרחים,

אם אינני טועה 700 אלף נוצרים עזבו את לבנון,

והם הראשונים שעוזבים לצערה של לבנון.

אוקיי, אז...

נראה לי שדודה שלי הגיעה ראשונה לפה,

ואז כנראה דיברו איתה וכולי.

00:52:30

ואולי... -היה מותר לדבר על זה שעוזבים

לישראל, או שזה היה משהו חשאי?

תראי, חצי חצי אפשר להגיד, אי אפשר,

לא הלכת ואמרת את הולכת לישראל,

לא אהבו את זה בכלל.

אבל אני בטוח שהלבנונים עצמם ידעו

שחלק מהיהודים מגיעים ל...

לישראל.

-לישראל.

נסענו לטורקיה.

00:53:00

טורקיה היינו שלושה ימים דרך הג'וינט,

הייאט.

והיה נחמד, ביקור נחמד באיסטנבול.

ואז נסענו, והגענו לארץ למשפחה.

וקנינו דירה ברמת הנשיא.

שם התרכזו, בבת ים, שם התרכזו הרבה מאוד,

הרבה מאוד יוצאי לבנון,

00:53:30

אבל את רואה אותם קצת בכל מקום,

היום הרצליה וחיפה ו...

זאת אומרת לא עברתם...

-טראומה? לא.

אני, המשפחה לא.

והיינו...עצם היותנו יוצאי אליאנס,

היינו יותר מוכנים להיקלט פה.

רק כשהגעתי לבית הספר

אני זוכר שדיברו על פרה אחת

00:54:00

בשיעורי משנה, מסכנה,

לא יודע מה רצו ממנה,

בסוף אמרו לי זה...

זה היה שיעור במשנה.

שיש...היו לוקחים פרה ו...

הגעתי מעליית הנוער לחוות הנוער הציונית פה.

ואז היו מכל ה...

מכל התפוצות שם,

בחדר שלי היו, הייתי בפנימיה,

00:54:30

ואוויר ההרים צלול כיין עשה לי טוב,

בריאותית.

והיה חבר רוסיה, חבר רומניה,

חברים מרוקו,

חבר ממצרים, זה היה ממש...

ושמה התחלנו להכיר את הארץ.

אם זה גדנ"ע, אם זה זה.

מה הפתיע אותי?

אני חושב שאנחנו הפתענו אתכם.

00:55:00

כי כל הזמן התעניינו בנו,

וואו, קודם כל איך...יש יהודים שם? איך זה...

איך אתם יודעים ככה,

ואיך אתם...

בישראל לא לשכוח ב-67' הייתה בשנת מיתון.

ואז אנחנו באנו מהעיר הגדולה,

והבום הכלכלי בישראל

התקדם עם הזמן, כן,

ב-67' עד 75'.

00:55:30

ההורים?

-ההורים הסתדרו בבת ים.

וככה נותק הקשר שלי עם הקהילה הלבנונית,

יוצאי לבנון.

אבל כל אחד הלך לדרכו.

לטוב ולרע, כן?

שם הכל היה מסביב למשפחה, לבית הספר, לזה,

ופה יש אותו דבר,

אבל יש מדינה ויש...

לא שפה זה לא אותו דבר,

00:56:00

אבל זה, אם את גדלה באפרת

אז אפרת מרכז החיים שלך.

והקשר עם הזה הוא נותר,

הקשר עם היהודים מלבנון.

היום, עוד מעט, עוד חודשיים-שלושה

אמורים לעשות מפגש

של לבנונים מהעולם.

בעיקר מי שמארגן אותו זה החבר'ה מסאו פאולו.

מברזיל, בברזיל יש חבורה די דינמית.

00:56:30

ומפגש כזה עשו לפני כמה שנים בז'נבה.

באו מכל המקומות, ואת יודעת,

מתחילים לדבר וזה...

ומתרפקים על העבר שלא קיים, פיני.

ישראלי, תראי ברגע שאני אגיד לך בדיוק מתי,

הייתי בפנימיה,

אחרי שנה הוציאו אותי בתור מדריך

לקבוצות נוער שבאו מארצות הברית.

00:57:00

ואז הרגשתי פתאום וואו,

אני כבר... -ישראלי.

אני ישראלי, ואחרי זה כל השירות שלי

יותר מזה לא יכול להיות.

שאת מייצגת את המדינה בחוץ לארץ.

ולבנון, תתפלאי לשמוע, היא רודפת אחריי,

זאת אומרת כל מיני

צורות למיניהן, הרבה מאוד, פתאום

את מגלה הרבה מאוד דיפלומטים

ששירתו בלבנון,

וגם כן לבנון של פעם וזה.

00:57:30

אבל אחרי הרצח של חרירי,

שהוא רצה להחזיר עטרה ליושנה של לבנון,

להחזיר אותה בתור מרכז תיירות,

בתור מרכז תרבות וכולי,

ואז נגדע בראשית פועלו,

זה היה חיזבאללה, עד היום מתנהל משפט,

00:58:00

אז המדינה הזאת

שופצה אחרי מלחמת האזרחים.

והחברה שלו, של חרירי סולידר,

היא שבנתה את מרכז...

מרכז ביירות ואומרים שהרובע היהודי

נעלם, אבל נעלם.

שמה יש שכונת יוקרה שקמה במקום,

00:58:30

והנדל"ן והביזנס כמו הביזנס בלבנון,

עלה על כל...

ואז דיברו על שלוש ערים בעולם

שמתחילות ב-ב',

ביירות, בריסל,

ובוקרשט נראה לי.

שהרסו הרבה מאוד דברים ישנים.

קודם כל הסרטון הזה מוקדש בעיקר

00:59:00

למשפחה הקרובה,

לאבא, אמא, סבא, סבתא משני הצדדים.

לאחיות שלי ולאח.

ואחר כך לחברים שלי לאורך כל השנים.

קודם כל אלו שגדלתי איתם,

ולבנון בשבילי זה הרבה מאוד שמות,

הרבה מאוד שמות.

חצבני, מזרחי, קוסלובסקי, לרמן,

00:59:30

גינדי, זה עולם ומלואו.

להם גם מוקדש הסרט הזה

שכבר התפזרו.

ועשה לנו הרבה מאוד טוב לגדול בלבנון של אז

אחר כך הכל התערער, אמרתי לך,

למדינה שמצד אחד

יפה וטובה, מצד שני...

-לא פשוטה. -כן, לא פשוטה ואת יודעת,

01:00:00

מדינת ישראל איבדה הרבה מאוד חיילים שם.

איך קוראים לו? הבוץ הלבנוני.

זהו, צריך להבין את המדינה הזאת,

ומקווה שיבוא יום אחד ואולי נוכל

לעשות שלום עם המדינה הזאת.

אבל נכון לעכשיו

הבעיה אמרנו, העיקרית שלה,

היא נמצאת 

בין הפטיש לסדן, בין סוריה,

יש לה צבא חלש,

היום...

וזהו, לכל הקהילה הלבנונית

שבזכותה הגענו הלום.

תודה רבה לך.

-תודה לכם.

אלי ענתבי

מראיינ/ת -
אפרת קראוס    
אורך הסרטון:
00:56:50
תאריך הצילום:
01/01/1
מקום:
בירות
,
לבנון
פלייליסט (0)
00:00:00

סיפורי חיים נוספים:

חיפוש